בדרך כלל, כאשר אני ניגש לבקר משחק, לא משנה על איזו פלטפורמה הוא רץ או לאיזה ז'אנר הוא משתייך, אני מנסה לכתוב פסקת פתיחה מתחכמת ושנונה. אבל כשניגשתי לבקר את משחק ה- GameCube הבלעדי החדש מבית Capcom, הלוא הוא Viewtiful Joe, זה פשוט לא מצליח לי. אולי זה בגלל ש- Viewtiful Joe הוא לא סתם משחק, הוא ממש יצירת אמנות.

המשחק מתחיל בסרטון נחמד שבו ג'ו, נער מתבגר טיפוסי למדי, וסילביה, חברתו הבלונדינית (שנראית ממש ממש טוב יחסית לדמות מצוירת, יוצאים ביחד לסרט פעולה נורמאלי למדי.
במהלך הסרט מנסה סילביה להגיע עם ג'ו לפסים אינטימיים למדי, וג'ו דוחה אותה על הסף בטענה שהיא מפריעה לו לראות את הקטעים המותחים ביותר של הסרט.
פתאום יוצא מן המסך הגדול הגיבור הרע של הסרט (אל תשאלו אותי איך), חוטף את סילביה ונכנס חזרה לתוך המסך. הגיבור הטוב של הסרט, Captain Blue יוצא גם הוא לאחר מכן, לוקח את ג'ו ומכניס גם אותו לתוך עולם הסרט. הוא גם מלמד את ג'ו כמה טריקים באומנויות לחימה שיעזרו לו להציל את חברתו האהובה ולהחזיר את הסדר לעולם, וג'ו יוצא למסע להצלת חברתו.

מייד בתחילת המשחק ב- Viewtiful Joe אפשר לראות שהוא מאוד, אבל מאוד צבעוני וצעקני. הגרפיקה, בין אם בתפריטים ובמסך הפתיחה ובין אם במשחק עצמו, דומה מאוד לסרט מצויר ונעשה לכל אורך המשחק שימוש בטכנולוגית הצללת התאים (Cell Shading), שאותה ראינו ונראה במשחקים כמו Legend of Zelda: The Wind Waker ו- XIII, ובעזרתה מקבל Viewtiful Joe מראה ייחודי ומהמם, שלא רואים בכל משחק.
המשחק עצמו מוצג כמובן בשני מימדים בלבד, אך הוא כל כך צבעוני ומיוחד שזה בכלל לא נחשב לחסרון. טכנולוגית הצללת התאים מתאימה למשחק הזה כמו כפפה ליד, ובזכותה הוא נהפך לאחד מהמשחקים המרהיבים מבחינה גראפית שראיתי בשנים האחרונות. מכאן הוא גם קיבל את שמו, Viewtiful Joe, בגלל המראה המרהיב של המשחק.

גם בתחום הסאונד Viewtiful Joe מצטיין, עם אחת מחוויות הסאונד המהנות ביותר שמצאתי במשחק ווידיאו מאז ימי ה- SNES. לכל שלב במשחק מצורפת מוזיקה משלו, ולכל מנגינה יש את הייחוד שלה. לדוגמה, בשלב מסוים ג'ו נלחם באויביו ברחוב הומה מכוניות ואוטובוסים, והוא מלווה במקצב מיוחד שמנוגן על ידי… צפירת מכוניות. המוזיקה ממש מתאימה להווי המשחק ולשאר מרכיביו.
ואפילו מבחינת אפקטים קוליים אין לג'ו הרבה מתחרים. ג'ו, סילביה, Captain Blue וכל האויבים מדובבים על ידי שחקנים ממעלה ראשונה. לכל אגרוף, בעיטה או מהלך במשחק יש אפקט מיוחד שמתאים במיוחד לו.

אך מה שעושה את Viewtiful Joe מיוחד ומצוין כל כך הוא לא הדיבוב המצוין או הגרפיקה החדישה, אלא האופן שבו משחקים במשחק.
כדי להציל את סילביה יצטרך ג'ו לנצח גלים על גבי גלים של אויבים ואפילו לעבור מספר לא מבוטל של קרבות בוסים קשים ומאתגרים. אך כדי להרוג את האויבים לא מספיק ללחוץ ללא הכרה על כפתורי האגרוף והבעיטה. יש מספר גדול מאוד של שילובים, מכות מיוחדות וקומבואים הניתנים לביצוע כמעט בכל רגע, על ידי שימוש ביכולות שרוכש ג'ו במהלך המשחק – האטת הזמן, האצת הזמן ויכולת ה- Zoom.
במצב האטת הזמן, מהירות האירועים תרד למצב זחילה, ולג'ו יהיה זמן לבצע מספר מהלכים מתוחכמים וחזקים במיוחד. כמו כך, במצב זה ניתן יהיה לצפות מראש את מיקום האגרוף או המכה שהאויב יבצע, ולהתחמק ממתקפות כמו יריית אקדח, זריקת סכין או בעיטה מיוחדת.
במצב האצת הזמן יוכל ג'ו לבצע מספר מטורף של התקפות ברגע, ואפילו לתקוף ממספר חזיתות בו זמנית. למרות זאת, כל מכה שתבצעו במצב זה תגרום רק מעט נזק מהרגיל, אך בכל זאת, המצב הזה יכול להציל את ג'ו ממצבים מאוד לא נעימים.
במצב ה- Zoom, המצלמה מתמקדת על ג'ו ונותנת לו כוחות חזקים במיוחד. כל אגרוף במצב זה יגרוף פי שניים נזק מהנזק שגרמה במצב, ובנוסף, יוכל ג'ו לבצע התקפות כמעט בלתי אפשריות, כמו בעיטה מסובבת סטייל מאטריקס וכדומה. כל המצבים והאפשרויות הללו גם עוזרים בפתירת חידות שונות, מה שמקנה למשחק עומק, בנוסף להנאה מרובה בקרבות.
אך ג'ו אינו בלתי מנוצח – כל היכולות הללו מוקצבות בזמן, על ידי מד ה- VFX, וכאשר הפס הכחול הממלא את המד המדובר יתחיל להיעלם משימוש יתר ביכולות, יחזור ג'ו להיות נער רגיל וחסר תכונות מיוחדות עד שיחזור המד לתכולה מלאה.