גם במשחק הזה, ניתן לרדת מהסקייטבורד ולשוטט ברחבי המפה. Neversoft, לשמחתי הרבה, נפתרו מהאפשרות של נסיעה בכלי רכב, אך החליפו שד במשנהו. רבים מכם עומדים להזדעזע, ומומלץ להרחיק ילדים מהמסך. למשחק יש אפשרות Bullet time. כן כן. אותה תכונה של מתיחת זמן שראינו לראשונה ב- The Matrix, ובמקס פיין. אם אצטרך להצביע על דבר אחד, דבר אחד בלבד, אותו ארצה להוציא מהמשחק ולדרוס עם משאית של עלית עד שיהפוך לחלק מהכביש, זה יהיה הזמן קליע. תצטרכו לעשות רצף של תרגילים ללא נפילה או ללא נגיעה בקרקע (Combo) על מנת למלא את מד ה- Special של הדמות. ברגע שהמד מלא, תוכלו להיכנס למצב קליע. כל עוד המד מלא, תוכלו להישאר במצב קליע, כך שתצטרכו להמשיך לעשות תרגילים ללא הרף. ביסודו, זה היה יכול להיות שימושי – כל העולם מאט בזמן שאתה נע בקצב נורמלי. ניתן לדחוס הרבה תרגילים בזמן קצר, ולהרוויח נקודות בקלות, למרות שזה יהפוך את המשחק ללא מאתגר. אבל זה לא כך. במקום להמשיך במהירות נורמלית, המסך הפך למטושטש, הדמות שלי נעה גם היא בקצב איטי. 'אז מה טוב באפשרות הזו?', גבירתי שואלת? שום דבר, אני עונה.

לשמחתי הרבה, זה הדבר השלילי היחיד שנתקלתי בו במשחק. סיימתי את מצב הסיפור, והחלטתי ללכת לאירוע הסקייטרים הגדול בעולם – האינטרנט. למשחק מרובה המשתמשים יש מן אווירה של סקייטפארק. בזמן שצפיתי ברשימת השרתים, חלון הצ'אט הקטן היה מלא בהודעות של שחקנים להוטים, המחכים שהשרת האהוב עליהם יתרוקן קצת, שחקנים שלמרבה הצער לא יכולים להתחבר לשרתים מסיבות שונות ומשונות ומסתפקים באווירה של הצ'אט, ואף שחקנים שנותנים טיפים אחד לשני, בסגנון "ברגע שאתה יותר מהרמפה, תעבור למניואל, תעלה לעמידת ידיים, ותעשה פליפים לבורד".

חוץ ממצב הסיפור, המצב הקלאסי, וההחלקה החופשית, יש אפשרות של משחק עם שני שחקנים. כאן, אני מודה, נתקלתי בבעיה. כבר הזכרתי שאני חובב גדול של חורבן? אז זה לא תקף רק לחפצים דוממים. החברים השונים שקראו עלי תיגר מצאו את הדמות שלהם על הרצפה, לאחר שהדמות צמאת הדם שלי ניסתה לעשות תרגיל פליפ מעל הראש של הדמות השניה. בנוסף לכך, די קשה לעשות רצף של תרגילים מכובדים כאשר יש אדם נוסף שמצטופף איתך על אותה מקלדת.

הגרפיקה במשחק היא סבירה. אל תצפו למשחק שיתחרה במנוע הגרפי של Half-Life 2. במקום זאת, הגרפיקה מתאפיינת בציוריות, שגורמת לנו לחשוב שאנחנו בסרט מצוייר. המים אמנם זורמים, והסקייטבורד אמנם משאיר סימנים על הקרקע, אבל בהחלט לא תרגישו שאתם שם. אולי כמו בסדרת GTA, רוצים להעביר מסר שזה לא מציאותי, אז אין לנסות את התרגילים האלו בבית (כי אני חייב להודות – היו שם כמה נפילות אכזריות במיוחד).

גם המוזיקה במשחק לא רעה בכלל. פס הקול כולל שלוש קטגוריות של מוזיקה- היפ-הופ, רוק, ופאנק. השירים נעים מאמנים שונים, ובסדר אקראי. תוכלו להחליק במשך חצי שעה לצלילי מטאליקה, ופתאום לאבד את הקצב כששיר של פרנק סינטרה עולה.

אחת הקטגוריות בהן אין ממש חידוש היא הסאונד. מה לעשות, שום דבר לא מושלם. כמה אפשר לחדש קול של גלגלי סקייטבורד בנסיעה, ובנחיתה מקפיצה? למרות שכן שומעים על איזה קרקע הסקייטבורד נוסע, בין אם חול או אספלט, אין הרבה שינויים משמעותיים שהקטגוריה הזו יכולה לעבור. הדיבוב מעולה, ואם ימאס לך להקשיב לדמות מדברת, אתה תשמע את הקול שלה נחלש ככל שתתרחק, אבל אני מפונק. אני רוצה יותר מזה.

לסיכום, Tony Hawks Underground: World Destruction Tour הוא משחק מהנה, ממכר והומוריסטי שישאיר אתכם דבוקים למקלדת במשך ימים, רק כדי לגלות איזה מטלות משוגעות יחכו לכם בשלב הבא.

צדדים טובים:	צדדים רעים:
משחק ממכר, שמציע שעות של הנאה, וכמובן, חורבן.	גרפיקה ציורית, סאונד סטנדרטי. והגרוע מכולם - זמן קליע.
ובמשפט אחד: לאגור מזון, לאטום את החדר עם מסקנטייפ ולהשמיד כל דבר שעלול להפריע לזמן האיכות מול המחשב