ואם כבר מדברים על מוות, אני חושב שכבר הבנתם שבמשחק הזה תמותו הרבה, כל כך הרבה עד שלא יהיה מפליא לראות את לארה באחד הפרקים של סאות'פארק במקום קני. אני לא סתם קטנוני, זה באמת פשוט מציק. אם עד עכשיו מתנו הרבה בסדרת טומב ריידר, ב'מלאכית החשכה' תמותו כמעט פי שלוש פעמים. מה שיגרום לקטיעת רצף המשחק, הרי אתם תצטרכו לשחק באותו שלב שוב ושוב ושוב, עד שתצליחו לבסוף לעבור קטע מסוים בלי למות. לדעתי זה חבל מאוד שמשחק הרפתקאות מזכיר לי יותר את הניסיון הראשון שלי לשחק Counter Strike, מאשר משחק הרפתקאות נורמלי.

בנוסף לכך, השלבים ב'מלאכית החשכה' מייגעים משתי סיבות.
הסיבה הראשונה היא שהשלבים פשוט ארוכים מדיי. אם לא נחשיב פסילות ומוות (דבר שקורה כל חמש דקות בערך), תעבור בערך שעה ורבע של משחק נקי נטו עד שהשחקן הממוצע יעבור שלב. ואם כן נחשיב את הפסילות, אז שלבים מסוימים יכולים להגיע גם לשתיים וחצי שעות או יותר.
והסיבה השניה לא פחות גרועה. השלבים מעוצבים בצורה משעממת, חד-גונית, וחוזרת על עצמה. אם נכנסנו לביוב שמתחת למוזאון הלובר בפריז, יהיו רק מספר עצמים שיבדילו בין חדר למשנהו, אפילו המלכודות שלכאורה צריכות להפתיע אותנו ממוקמות בדיוק באותו מקום בו מוקמו המלכודות בחדר הקודם.

עוד דבר ש'הרס' את חווית המשחק היא המצלמה. המצלמה היא בעיקרון חופשית, אבל בלי היכולת של השחקן לכוון אותה כמו במשחקים אחרים. כך שבעצם יש לנו מצלמה חופשית שנשלטת על ידי המשחק ולא על ידי השחקן. בגלל זה, לעיתים קרובות מידי מצאתי את עצמי בוהה באחוריה החטובים של לארה במקום בהמשך המסדרון, או לעיתים קרובות יותר בודק את הפרונט של חוקרת הקברים החתיכה מאשר את היריבים שעומדים מולה (לא שזאת כזו חוויה מצערת, אבל בכל זאת...) ובכלל – למצלמה הזאת יש נטייה מוזרה להיכנס לתוך קירות במעברים צרים. דברים כאלה יכולים לשגע שחקן.

ואם עד עכשיו לא השתכנעתם, הנה עוד סיבה לא לקנות את "מלאכית האפלה"– הוא פשוט לא מהנה מספיק. אפילו לשחק ב- Keen זה כבר יותר כיף, למען השם (דרך אגב, השלישי הכי טוב). גם אם פה ושם יש חלקים שהתוכן שלהם יותר מורכב מהקשבה לבריטית מדברת עם צרפתים, או מקיפוץ בין לוח אבן אחד לחברו במטרה להפעיל מתג, הקטעים הנ"ל פשוט לא מספקים את הסחורה. האקשן כל כך זעום במשחק, שגם כאשר סוף-סוף מגיע קטע פעולה הוא מסתיים מהר מדיי. במיוחד מאכזבת העובדה שאין אויבים הגונים- שומרים מופיעים רק פעם בשנה וגם אז אפשר להפטר מהם בעזרת שני כדורים בלבד ובין שומר לשומר צריך להסתפק בחולדות ושאר שוכני ביוב. איה הדינוזאורים של המשחק הראשון בסדרה?

לסיכום, Tomb Raider: Angel of Darkness הוא משחק למכורי הסדרה בלבד, או לאנשים שממש ממש מסתקרנים עד כדי כך שהם מוכנים לבזבז זמן וכסף בשביל כזה משחק מיותר. עם כל כך הרבה בעיות ובאגים במשחק אחד, אני לא מתפלא ש- Paramount טוענים שבגללו אנשים לא באים לראות את הסרט החדש בכיכובה של אנג'לינה ג'ולי. כשהסאונד של המשחק זה הדבר הכי טוב בו, וכשיש בו יותר באגים ממספר הנשיאים של ארצות הברית, המשחק לא יכול להיות טוב. כמו שאמרתי – שמרו מרחק אלא אם אתם מאוד מכורים לסדרה.

אם בכל זאת אתם חפצים לרכוש את Tomb Raider:The Angel of Darkness, תמיד אפשר לרכושו בארקדיה ב- 199 ש"ח בלבד.

http://arcadia.co.il/Product.asp?Pid=PC26&Cat2Cat1ID=15&Cat2ID=44&aff=igames

צדדים טובים:	צדדים רעים:
הגרפיקה... אהה.. הסאונד... אהה... טוב, דוגרי אין צד טוב אמיתי למשחק הזה.	הלוואי והיה לי מספיק מקום לכתוב את כולו... או בקיצור – השליטה, האורך, הקושי, הכל.
ובמשפט אחד: אנשים – אתם רואים את המשחק הזה? תברחו מהחנות