בשלהי שנת 1999 הרחוקה, החלה רשת HBO האמריקאית בשידור סדרת דרמה חדשה הנוגעת לארגון המאפיה (הכוונה ל"לה קוזה נוסטרה" האיטלקית) בניו ג'רזי. הסדרה עצמה היוותה פריצת דרך טלוויזיונית בכך שלא נגעה בהכרח לאקשן שבחיי הפשע המאורגן בארצות הברית, אלא בחייו האישיים ובהשפעת החברות בארגון כזה על משפחתו של אנטוני סופרנו (טוני), קפטן ומאוחר יותר בוס של משפחת סופרנו. כמובן שככל שהעונות נמשכו גם האקשן נוסף, והדיבור המהיר ותיאור ריאליסטי למדי של עולם הפשע תפס לעצמו קהל מעריצים רב, וכך הפכה הסדרה לאימפריה אמיתית ולאחת ממלכות הרייטינג של רשת HBO.

מאחר ורבים ממעריצי הסדרה הם חבר'ה צעירים, שחקני מחשב ופלטפורמות נוספות, החליטו החבר'ה ב- THQ לתפוס קצת שמש ולבסס משחק פעולה מהיר ונחמד על הסדרה המצליחה, ולגרום למיליוני המעריצים לרוץ ולקנות את המשחק. ניתן היה להבין את האופטימיות שכולם הביעו בפרויקט. הרי מדובר בסופרנוס, אחת הסדרות המצליחות בעולם. אפילו הביאו כמעט את כל השחקנים בשביל שיתנו את קולם לדמויות. בקרב המעריצים בחודשים שלפני יציאת המשחק הייתה התרגשות לא קטנה, ובעיקר תקוות גדולות, אבל כמו בכל סיפור יש לו גם סוף, ולצערנו הסוף הזה בא כשהמשחק הגיע לידי השחקנים.

גם אני חובב לא קטן של הסדרה, ואני מוכרח להגיד שכאשר שמעתי על שיחרורו של המשחק, ולאחר שגם אחד מחברי הקרובים שגם הוא חובב הסדרה קנה אותו, הייתי באופוריה. הייתי מופתע למדי כאשר אותו חבר דיווח לי שהמשחק לא רק שלא עומד בציפיות אלא גם "אחד הגרועים ביותר ששיחקתי בהם". אני, כמעריץ נאמן, סירבתי להאמין. לבסוף שכנעתי אותו להשאיל לי את הפלייסטיישן שלו, ובאופטימיות רבה התיישבתי לשחק בו. אני עכשיו משוכנע שאם הסדרה הטלוויזיונית היא האמא והמשחק הוא הילד , אני אישית הייתי ממליץ על המתת חסד מיידית.

העלילה של המשחק מתרחשת כביכול בין העונה ה- 5 ל- 6 של הסופרנוס, והמשחק תוכנן להיות "עונה שלא שודרה" כדי לעניין עוד יותר את המעריצים. אתם משחקים את דמותו של ג'ואי לה רוקה, בנו הממזר של סאל "ביג פוסי" בונפסיירו, אשר בשלהי העונה ה- 2 הפך למלשין של האף.בי.איי ונעלם. גם אם נתעלם מהעובדה שזה יצר בעיתיות מסויימת בתוך המשפחה, קצת קשה לתאר שראש של משפחת פשע יתן לבן של מלשין לעבוד בשבילו, אבל זה בדיוק מה שקורה. ג'ואי זוכה לחסדו של טוני, שנותן לו להתחיל לעבוד כבריון באחד הצוותים של המשפחה המנוהל על ידי פולי וולנטוס, כשהמטרה הסופית שלו היא להפוך ל"איש מן המניין", חייל של המשפחה. כאן ברצוני לסטות רגע מן העלילה ולתת לכם כמה מושגים בנוגע למאפיה האיטלקית .

הבסיס לכל משפחות הפשע הוא בסגנון מעין צבאי: בראש המשפחה עומד הבוס או ה"קאפו די טוטי קאפי"(הבוס של כל הבוסים"), אליו זורם רוב הכסף והוא שולט ביד רמה בכל הנעשה במשפחה, הוא מחליט לגבי מי נעשה חבר ומי לא, את מי מחסלים ואת מי לא, ולוקח חלק בהחלטות העיקריות. מתחתיו עומד התת-בוס, סגנו של הבוס. למעשה הוא אחראי לקפטנים, שאלה מצידם ימלאו את ההוראות, ואחראי לפרטים הקטנים יותר בכל הנוגע לניהול המשפחה. מתחת לתת-בוס עומד ה"קונסגליירי", או היועץ. היועץ מייעץ בעיקר להנהגה של המשפחה, לתת-בוס ולבוס, והוא בעיקר חבר בעל פרופיל נמוך שלא מוכר כלל או בקושי מוכר לרשויות.
מתחת לכל אלו עומדים הקפטנים או קאפו. אלה הם מנהלי צוותים, מעין בוסים קטנים שמנהלים את צוותיהם כמו משפחה משלהם, אך מחויבים לציית להוראות הבוס, ומעבירים לו נתח גדול מהרווחים שלהם. מתחת לקפטנים עומדים הסגנים, הם מעין תתי-קפטנים שאחראים לניהול השוטף של הצוות , ולהיות יד ימינו של הקפטן. מתחת לכל אלה עומדת הדרגה הפשוטה ביותר של חבר המשפחה, החייל. חיילים הינם חברים במשפחה, אשר חברים בצוות ועובדים בשביל קפטן. החיילים למעשה עושים את העבודה השחורה, גובים את המיסים, מחסלים, ומטפלים למעשה בכל הבעיות העיקריות.
הדרגה הנמוכה ביותר הוא ה"מקושר". המקושר אינו חבר במשפחת הפשע, כלומר לא עבר טקס השבעה על ידי הבוס, אלא למעשה עובד בשבילה כעובד שכיר או חיצוני, לכל האנשים הלא-איטלקים זוהי הרמה הכי גבוהה שהם אי פעם יגיעו אליה. מקושרים עושים את העבודה הכי קשה, וחייהם קשים ביותר, מאחר וקל לחסלם ללא שום פחד מנקמה, דבר שלא ניתן לעשות אפילו לחייל פשוט של המשפחה ללא אישור מפורש מהבוס.