לא כולנו מכירים את העלילה הבסיסית של הקומיקס והמשחק. דר' באנר הוא מפקח על ניסוי גאמה סודי, אך כאשר נער נקלע בטעות לשטח הניסוי, הדוקטור שלנו קופץ להציל את הנער ברגע מופלא והרואי, ונפגע בעצמו מקרני הגאמה. מאז נאלץ ברוס להתמודד עם העובדה שכל פעם שהוא עובר התקף זעם הוא גדל ונהפך להאלק, ענק ירוק ואכזרי שאוהב למחוץ אנשים, לצעוק בקולי קולות צעקות קרב לא מובנות ולהכריז על בואו בקריאה הידועה "Hulk Smash”!
זה היה ההאלק שהביא לנו סטן לי ב- 1962. ההאלק ש- Vivendi מביאים לנו אחר לגמרי – הוא אמנם לא נהפך לעוזרת בית אנגליה ומנומסת והוא עדיין אותו ענק ירקרק וסדיסטי שמנצל כל רגע בזריקת פושעים על הקיר, כאשר הוא לבוש בטייטץ' כחולים שנראים כאילו נלקחו מהקולקציה ההומלסית האחרונה, אבל הפעם הכל מתרחש בתקופה שונה לחלוטין – איזה גנרל צבאי בעל מבטא לא מוגדר רוצה ליצור צבא של האלקים משלו, ומשום מה, בשביל לעשות את זה הוא צריך את הגנים של ברוס. בכדי להשיג את אותם גנים הגנרל נעזר בדוקטור קארפוד, מדען במעבדתו של ברוס.
כאשר ברוס מגיע למעבדה, דוקטור קארפוד מספר לו שהוא מצא דרך לסדר את הבעיה של ברוס, והנ"ל, כמו כל מדען אמיתי, לא טורח לחכות להסבר הגיוני ומיד מתמסר לקשירה למכונה שיורה קרני לייזר. התוצאה של אותה פעולה היא שקארפוד בעצם גונב את המידע הגנטי של ברוס ומכניס אותו אל עצמו, ועכשיו הוא הפך ל-הקארפוד, בה' הידיעה.
ברוח החברות והחלוקה השווה, קארפוד גם מעביר את ה- DNA לגנרל ועכשיו אנחנו צריכים לתפוס את מקומנו כהאלק (ומדי פעם גם כברוס) ולהציל את העולם מצבא של מוטציות גאמה ובלה בלה בלה...

אחד הדברים שממש בולטים במשחק היא הגרפיקה. פה עשו Radical (החברה המפתחת) ו- Vivendi עבודה נפלאה ובהחלט התעלו על עצמן. המשחק עצמו נראה כאילו נלקח מסצינה חתוכה (Cut-Scene) של משחק אקס בוקס מתקדם. הסביבה מעוצבת יפה, עיצוב המפלצות נחמד (אם כי לא מלוטש לגמרי), ושלא נדבר על הסצינות החתוכות עצמן של המשחק – אני הזלתי ריר כשראיתי אותן לראשונה. שילוב מושלם של דמויות מצוירות בטכניקת ה- Cell Shaded עם נופים מצוירים מדהימים ואפקטים וויזואליים מרהיבים ריתקו אותי עם כל סרטון מחדש.

עוד דבר חשוב מאוד במשחק הוא הקרב, ופה Radical הצליחו ובגדול. הקרב ב- The Hulk כל כך מהנה, שברגעים אלו ממש, תוך כדי כתיבת שורות אלו, אני נהנה מזריקת חיילי ימ"מ מסכנים על קירות ושבירת עצמות מכניות של רובוטים... אני עד עכשיו לא מאמין שאני נהנה כל כך ממשחק אקשן פשוט כזה! הקרב במשחק כל כך פשוט, אך הוא עדיין בעל הרבה אפשרויות שקל להפעיל רק בעזרת שני כפתורים - אחד למכות רגילות ואחד לכוחות גאמה. אפשר לשלב בין הכפתורים ולבצע קומבואים, ואפשר גם לבצע קומבואים בעזרת רק כפתור אחד ותזמון נכון של מקשי הכיוון. לא אכפת לי אם תקראו לי פושע ורוצח שוטרים, אבל זה פשוט מהנה לשלוח חיילי ימ"מ אל מותם במשחק באולינג אכזרי כאשר אחד מהם הוא הכדור ושאר חבריו ליחידה הם הפינים.

מה שרק מוסיף להנאה של המשחק זה שאפשר לשבור ולרסק כמעט כל דבר שעומד בדרכנו, כאשר אנחנו בדמות ההאלק כמובן. שולחנות, חביות חומר נפץ, חיילים, אבנים ומוטות ברזל הם רק חלק קטנטן ממה שהאלק יכול להרים, שלא לדבר על קפיצה דרך חלונות, שבירת קירות ודלתות בשביל ליצור פתח מספיק גבוה בשביל ארבעת המטרים המפוארים של הענק הירוק שלנו, וגם קצת הריסת רצפות וסתם הורדת הטיח מהקירות ע"י זריקת חיילים וחפצים שונים עליהם. מספר דוגמאות לכך אפשר יהיה למצוא בתמונות.
ואם נתחשב בכל הדברים הנ"ל וגם בעובדה שבכל שניה במשחק האלק מוקף בלפחות ארבעה חיילי ימ"מ או מוטציות גאמה, בהחלט אפשר להגיד שבמשחק הזה יש אקשן טוב, מהנה ומוצלח בכל רגע נתון.