מאז ימיו הזוהרים של Command And Conquer הראשון, לא היו רבים המפתחים שהעזו לשנות את ז'אנר משחקי האסטרטגיה בזמן אמת. לעומת זאת, קיבלנו שלל משחקים יפים, מרתקים, מאלצי מחשבה, כאשר היסודות נשארו כפי שהמשחקים הקדמונים של הז'אנר קבעו בעבר. Black & White, סדרת משחקי Total War (אם נחשיב אותו כחצי משחק (RTS ומעטים אחרים היו בין אלה שניסו לצאת מגבולות הז'אנר ולחשוף בפני השחקנים רעיונות חדשים ומקוריים יותר. מה עוד, שהתחושה המוקטנת של מפות הקרב לא הייתה בדיוק סימולטור לשחקנים לחשיבה טקטית.
לא כך עם Supreme Commander. Gas Powered Games, חברת הפיתוח, וכריס טיילור, האיש מאחורי Total Annihilation האגדי, קיימה את כל הבטחותיה לגבי SuCe ואפילו יותר מכך.

עם תחילת המשחק השחקן מבין את החיכוכים בעולם SuCe. בני האדם איכלסו מאות כוכבי לכת, אך אימפרית כדור הארץ ששלטה עליהם קרסה לחלוטין בגלל יריבות פנימית באימפריה. במקומה קמו שלוש "ממלכות" חדשות: United Earth Federation, הארגון שקם תחת שבריה של האימפריה הקודמת לה, הרוצה להשתלט על כל בני האדם תחת דגלה; Cybran Nation, חבורת בני אדם מהונדסים גנטית, שמן הסתם רוצים "לשפר" את שאר האנושות; ו- Aeon Illuminate, הפאנטים הדתיים שלמדו דרכיהם מגזע חייזרי נכחד, המאמינים ש"הדרך" היא ה-דרך לשאר בני האדם בגלקסיה.
המערכה לשחקן יחיד מתחלקת שווה בשווה בין שלושת היריבים, כאשר מההתחלה ניתנת הבחירה לשחקן בתור מי הוא ישחק. במקום להפוך את העלילה של שלושת הסיעות לעלילה אחידה, לינארית ושונה רק בזווית הראיה ממנה השחקן משחק, ב- SuCe כל אחת משלושת העלילות שונה מחברותיה ונותנות פרספקטיבה שונה לשחקנים, כך שנוצר המצב בו השחקן ממש נכנס לנעליו של כל אחד מהצדדים.

מילת המפתח ב- SuCe היא גודל. כל מי שחושב שהגודל לא קובע, טועה בגדול מאחר ובמשחק הזה, השחקן חש את מלוא המשמעות של המילה אסטרטגיה, ומלחמה בהיקף מלא. במקום מפה קטנה ומצו'קמקת לה אנו רגילים ממשחקי האסטרטגיה בזמן אמת הקודמים, ב- SuCe המפות נעות בגדלים של 5ק"מ על 5ק"מ ועד 81 ק"מ על 81ק"מ.
הרגשת הקרב פשוט נופלת על השחקנים. כדי להצליח בקרבות צריך לחשוב בהיקף גדול, והיקף גדול זו מילה חדשה בז'אנר.

בכל שלב ניתנת למפקד משימה התחלתית. ברגע שזו מבוצעת, המפה גדלה פי 50% לפחות וניתנת למפקד עוד משימה להשלים. ברגע שזו הושלמה, המפה גדלה עוד פעם וכן הלאה. המטרה בכך היא לתת את מלוא המרחב לשחקן בנוגע לאסטרטגיה ולטקטיקה בהן הוא ישתמש. אם בתחילת השלב ניתן היה להרוס את בסיס האויב על ידי שליחת כל הכוחות הממתינים בבסיס, כאשר המפה פותחת עוד שטחים בהחלט יכול להיות שהבסיס פגיע לחלוטין ממספר חזיתות ויש לתחזק אותו בדחיפות. מה עוד ועם הגדלתה של המפה, גדל מרחב התמרון של היריבים ויש לצפות לטקטיקות לחימה חדשות לחלוטין. לא פעם קרה לי שבעוד אני סומך יותר מדי על כוחות היבשה שיגנו על הבסיס, עשר דקות אחרי אני מוצא את עצמי מתגונן בצורה נואשת וכושלת בכוחות אוויר וים שפשוט שחטו את כל מה שעמד בדרכם.

כפי שכבר אמרתי, כדי לנצח במשחק צריך לחשוב בגדול (Think big, anyone?), ואין פחות מזה ב- SuCe. בין אם השחקנים מעדיפים את חילות הים על היבשה, או היבשה על האוויר ,או האוויר על הים, אין מספיק בכך. לשלוח 40 מסוקים אולי יחשב כניצחון מהיר בהתחלה, אך אם יתברר שלאויב יש משחתות וספינות קרב ים-אוויר, האקט פשוט יתבזבז. מה עושים במקום? שולחים כמה כוחות ימיים לתמרון הצי הימי היריב ואז נפתח בפני המטוסים מרחב פעולה שלו היו זקוקים. בזמן שאותם מטוסים תוקפים את הבסיס, צריכים להיות איתם טייסות תעבורה שיעבירו את כוחות היבשה, שעליהם בנויה כל השתלטות הבסיס. לא עסק פשוט בכלל.