רבים טוענים שהתקדמות הטכנולוגיה רק מקילה עלינו את החיים. כנראה שהם לא שמעו על טכנולוגיית סיגמה. לכל התוהים, טכנולוגיית סיגמה היא שיטה לאחד בין שני יצורים חיים, כדי ליצור מפלצת ביניים מוזרה. בין אם אתם חושקים בפנתר שחור שמסוגל להחליף צבעים כמו זיקית, ינשוף מעופף עם ראש של דרקון קומודו רעיל או אפילו ג'יראפה שיורקת ארס של קוברה - את כל היצורים האלה הטכנולוגיה הזו יכולה להחיות.

אבל מה קורה כאשר מיליונר מטורף מנסה להשתלט על הטכנולוגיה הזו כדי להטביע את חותמו על אירופה של 1937 ולמה שזה בכלל יהיה אכפת לי? אני הרי רק באתי לחפש את אבי האובד, אריק צ'ארניקוב. תאמינו לי, כאשר אבא שלך הוא מדען ראשי שעובד על טכנולוגיה סופר סודית בשביל אירגונים מרושעים, החיים לא קלים…

אני רקס צ'אנס, עיתונאי מלחמות בעברי…עד מלחמת האחים בספרד. הכלל החשוב ביותר לעיתונאי מלחמות הוא- לא להתערב! אבל כאשר ראיתי צעיר פצוע בכפר קטן בקאטאלאנים, הרגשתי מוכרח לטפל בו. כמובן שצבא הסוציאליסטים של פראנקו לא התייחס בחיוב למעשיי, ואני בקושי הצלחתי לחזור לארצות הברית בחיים.כשהגעתי הביתה פוטרתי מהעבודה שלי בעיתון, אבל זה לא שינה הרבה, ממילא תכננתי להתפטר לאחר שקיבלתי את המכתב.

זה היה מכתב מאבי, שלא ראיתי אותו או שמעתי ממנו כבר עשרות שנים. הוא מסר לי שהוא עובד בשביל המיליונר אפטון ג'וליוס כבר כמה שנים, לאחר שג'וליוס הציל את אבי ממוות. אבל כאשר הגעתי לאי שעליו אבי עבד, גיליתי שכנראה הצלת חייו של אבי היא לא מנהג שאדון ג'וליוס שומר עליו. לאחר שבמעבדה של אבי הותקפתי על ידי מפלצות בעלות ראש של זאב וגוף של עקרב ענק, ג'וליוס ניסה לחטוף אותי, תוך רמיזה עבה על כך שמצבו של אבי לא מדהים ביותר בימינו. למזלי, אחת מהמדעניות שעבדו עם אבי, לוסי ווילינג, הצילה אותי במעבדה שמעופפת שלה.

מעבדה מעופפת, זאבקרבים והגברת לוסי. פתאום, הייתי צריך להכניס הרבה משתנים חדשים לחיי. אך דבר אחד עדיין עמד בראש מעיני- לחפש את אבי, ובמקרה שקרה לו משהו, לנקום את מותו. אך דבר ראשון, היה עליי ללמוד את סודות טכנולוגיית סיגמה בכדי להביס את אפטון ג'וליוס בכליו שלו.

לאחר שיחה מהירה עם דוקטור לוסי, שהייתה אחת מהעוזרות של אבי בפיתוח טכנולוגיית סיגמה, התברר לי שהשימוש בטכנולוגיה המדהימה הזו די פשוט, למען האמת- כל מה שאני צריך לעשות זה לאסוף דוגמיות של הקוד הגנטי של בעלי חיים פשוטים, לבחור שניים מהקודים הגנטיים שיש לנו במאגר, ואז לבחור איזה איברים הולכים לאיזה יצור. למען האמת, אני די שמח שאני חי בכאלה זמנים מודרניים. תאור לעצמכם עד כמה טכנולוגיה פשוטה כזו הייתה נשמעת כמו מדע בדיוני בתחילת המאה! טוב, היום יש לנו המצאות עוד יותר מוזרות, כמו רובים שיורים בלי להפסיק או מכוניות שמחליפות מהלכים לבד...

אז כך התחלנו, רק אני ולוסי, על פני אי קטן ושומם, אוספים את דגימות הדנ"א של בעלי החיים שבאי ואז משלבים אותן בכדי ליצור את מפלצות הקרב שלנו, בכדי להלחם באפטון ג'וליוס ועוזריו. קרבות ענק עם עשרות מפלצות היו חלק משגרת היומיום שלנו בימים ההם...