עם קצת מזל, רק קצת מזל, חברת EA תאבד את הזכויות שלה על סדרת המשחקים המבוססים על סדרת הספרים של 'הארי פוטר'. רק קצת מזל, אולי משברון כלכלי קטן ותיחסך מאיתנו הזוועה של חווית המשחק שיש בסדרת 'הארי פוטר'. ניסיתי להיות רגוע, אמרתי לעצמי ש"זה בסדר מתן, המשחק מיועד בעיקר לילדים קטנים שהיום למדו אנגלית", אבל מצטער, הצד השני והפחות מרוסן שלי, היה חזק יותר ופשוט רצה לנפץ את המחשב שלי לרסיסים, בתקווה לזכות בצפייה בדיסק מתעופף מכונן הדיסקים דרך חלון חדרי.

אם עוד לא הובן מהפתיח, אני שיחקתי (ובכיתי) במשחק החדש מבית EA, המבוסס בעיקרו על סדרת הספרים המצליחה של ג'יי.קיי.רולינג. המשחק השלישי בסדרה, Harry Potter and The Prisoner Of Azkaban (או בעברית צחה- 'הארי פוטר והאסיר מאזקבן'), מנסה להעביר את רוח הספר לתוך חווית משחק צרופה בהנאה. כמה חבל שהוא נכשל...

המשחק מתחיל ישר כשאתם תהיו על הרכבת לבית הספר לכישוף, 'הוגוורטס'. EA החליטה הפעם ללכת על חידוש טיפה מרענן, ובמקום לעשות שלב התחלתי בו אתם לומדים איך ללכת, לקפוץ ולהביט מסביב במשחק (שלב אימונים), היא עשתה זאת כחלק הראשון במשחק, כשאתם רודפים אחר העכברוש הסורר של חברכם לספסל הלימודים, רון ויזלי.
לאחר שעברתם את שלב האימונים המפרך, אתם תתחילו בלימודיכם בבית הספר לכישוף. כיף חיים? לא בדיוק...זאת בעיקר מכיוון שמצאתי כל מיני דמויות של אנשים הנושאות פרצוף מרובע (עם כל הכבוד, קיבלנו מספיק מזה ב'מ.ק 22') וחדרים שנעלמים וחוזרים תוך כדי טשטוש המסך כולו. בנוסף לכך, לא יכולתי שלא לתהות האם EA בכלל השקיעה בשיפור הגרפיקה, כי המשחק השני משום מה נשאר חקוק בזיכרוני עם גרפיקה יותר טובה. אולי שנתיים עם CS עיוותו קצת את הזיכרון, אבל לא בצורה כזאת שתגרום לי לחשוב שהמשחק השלישי נראה טוב.

ושוב, מצאתי את עצמי בדיאלוג עם עצמי, הצד ההיגיוני והעיתונאי שבי דחק בי להמשיך ולשחק, אחרי הכל, צריך לכתוב משהו לאתר, כשבו בזמן קול אחר דחק בי לקחת את האקדח של אבא ולשים לזה סוף. חבל, בזה הרגע שהמשכתי לשחק במשחק הצד היותר מטורף שבי קיבל חיזוק, כשנתקלתי בפעם השנייה בטעינה של המשחק. לאחר מספר בדיקות שעשיתי בכמה חלקים במשחק, הבנתי ש- EA לא רק מוציאה משחק גרוע בפעם המי-יודע-כמה, אלא גם מוציאה לשחקן את הנשמה באותה ההזדמנות. לחכות 20-30 שניות בממוצע לטעינה מסכנה נשמע לכם הגיוני? לי לא, וזה עוד כשיש במשחק כל כמה דקות טעינה.

לאחר מכן, התפניתי כדי להקשיב לסאונד, ומסתבר שהאימרה שדברים רעים באים בצרורות פשוט נכונה. הדיאלוגים, אם אפשר לקרוא להם כך בכלל, פשוט מתבלטים בזוועתם, והדיבוב פשוט נעשה בצורה מחפירה. אנשים מוזרים שמשום מה מדברים כאילו הם מדובבים לאנגלית סרט קונג פו יפני, שכמיטב המסורת מכיל דיליי לא קטן בחלק מהמקרים, כמו כן הקולות של הדמויות לא ממש תואמים את אופי הדמות. אני לא בא בבקשות לעשות אודישנים בכדי לדייק, אבל לא ציפיתי להביט בילד בן 12 ולשמוע קול של מבוגר. מה עוד? זה נכון שלחלק מהדמויות בספר יש קצת בעיות בדיבור (ע"ע האגריד), אבל לתת להם משהו כמו משפט וחצי נשמע די פתאטי, מה עוד כשאתם אמורים כביכול ללמוד אצלו בשיעורים בבית הספר. מוזיקת הרקע שיש במשחק לא הרשימה אותי יותר מדי, והיא די סתמית אם אפשר להגיד את זה כך. בקיצור, מאז פק-מן לא נשמע סאונד כל כך יבש ולא מעניין.