מעניין אותי לדעת האם בשנת 1991 בחור סקוטי בשם דוויד ג'ונס, שבאותה עת היה חלק מצוות הפיתוח של המשחק למינגס (lemmings), שיער שבשנת 2008 משחק פרי יצירתו הקרויIV GTA יהפוך בתוך מספר ימים למשחק הנמכר ביותר בתולדות תעשיית הבידור העולמית ויוכרז, באופן לא רשמי, כמשחק הטוב ביותר בכל הזמנים.

אז כאמור, המשחק ה"טוב ביותר בכל הזמנים", סובב סביב בחור בשם ניקו בליק. ניקו, מהגר ממזרח אירופה, נוחת בארה"ב בעיר ליברטי-סיטי, העתק מדויק להפליא של העיר ניו-יורק. שם, ניקו פוגש את בן-דודו, רומן. ניקו מתחיל, כמו בכל משחק בסדרה, לפלס את דרכו באלימות יתרה, במעלה סולם המעמדות ולהתעשר.

ניקו, למוד קרבות מעברו הצבאי המתוסבך, משתלב היטב בנוף האלים של ליברטי-סיטי, וזו מעולם לא נראתה טוב יותר. מידת ההשקעה, הירידה לפרטים והאווירה החיה של העיר מקנים את אחת החוויות היותר מרגשות שמשחק הסב לי אי פעם. אפשר לבלות שעות רק בלטייל בסמטאות וברחובות ולהתלהב מהפרטים הקטנים. אך עם זאת, לא הכל וורוד בליברטי סיטי. למרות מידת ההשקעה העצומה והיופי החזותי המרשים של העיר, נראה כי הקנקן ריק מתוכן. העיר, פשוטו כמשמעו, טיפשה. האלימות ברחובות היא חלק מהשגרה היום יומית, ניתן להתחיל לפוצץ דברים ולחסל עוברי אורח תמימים ברחוב ועדיין, אם נתרחק מזירת האירוע, הכל ישוב על קנו, מה שכמובן, לא היה קורה במציאות. כמו-כן, הבינה המלאכותית של הדמויות במשחק כמעט ולא קיימת. אם זה בקרבות או בפעולה פשוטה כמו הצורך לעקוב אחרי ניקו ברחובות, הדמויות פשוט לא מתנהלות נכון ובטח שלא חכם.

ככל שמשחקים יותר במשחק מבינים, למרות גודל ההשקעה, שהעיר היא לא יותר מרקע מרשים ואין באמת מה לעשות בה חוץ מהמשימות שמקבלים. לדוגמא, אני משוכנע שיש אלפי בניינים ברחבי העיר, אך רק לחלק קטן מאד מהם באמת הצלחתי להיכנס. המשימות עצמן, אחרי כמה שעות, מתחילות לחזור על עצמן, אך עם זאת, חלק מהמשימות תוכלו להשלים ביותר מדרך אחת. מהלכים שתבחרו ישפיעו על מהלך המשחק. העלילה והדמויות המרכיבות כל משימה ומשימה משתנות, ובכל דמות השקיעו המון אופי והומור.

בכל הנוגע לעלילה עצמה, צוות הפיתוח התעלה על עצמו, זו העלילה הטובה ביותר מכל המשחקים בסדרה. היא מצחיקה, שנונה ומעניינת. למרות זאת, הסדרה אף פעם לא התמחתה בעלילות מרתקות. זה בלתי אפשרי להשוות את העלילה של GTA למשחקים כגון : PlaneScape Torment או Grim fandango. העלילה זורמת, ומציעה כמה טוויסטים מעניינים, אך היא לא עמוקה, מקורית או משנה תפיסות עולם כמו במשחקים שהזכרתי.

הסאונד של המשחק מדהים, הדיבוב מקצועי ופשוט מולבש על הדמויות באופן מושלם. בנוסף, מגוון השירים המתנגנים ברקע לא נגמר. אחרי בדיקה קצרה גיליתי שהכניסו יותר מ- 200 שירים לפס הקול של המשחק: ממוזיקת קאנטרי, רוק, ראפ ואפילו מוזיקה קלאסית נסיונית כגון, פיליפ גלאס (מלחין סרטים ידוע), כאשר, וזה בהחלט מהלך גאוני, ניתן לרכוש שירים ששמעת ואהבת. כמו-כן, הפרסומות ברדיו משעשעות מתמיד והשיחות המתנהלות בחלק מתחנות הרדיו כתובות נהדר.