Dragon Ball Z: Budokai (PS2)

 

חברה הוצאה לאור
חברה מפתחת
ז'אנר
תאריך הוצאה

סקירה של Dragon Ball Z: Budokai (PS2)

עמוד 2

נכתב ע"י מני מנצל ב11 למרץ, 2003

הבעיה הכי גדולה של Budokai זה המשחקיות שלו שמבוסס בצורה מאוד רפויה על זו של Virtua Fighter רק שבמקום כלשהוא כל העומק של המשחק הזה נעלם. מנוע המשחק עצמו הוא פשוט, מאוד מאוד פשוט עם מערך כפתורים המורכב מכפתור לבעיטה, לאגרוף, להגנה, ולכוח מיוחד, שמשחרר יריית אנרגיה קטנה, למרות שברגע שלומדים ללחוץ על כפתורי האגרוף ובעיטה בעיתוי נכון לפני שלוחצים על כוח מיוחד יהיה ניתן לשחרר התפרצות אנרגיה גדולה הרבה יותר. אפשר גם לזרוק את האויב ע"י לחיצה על אגרוף ובעיטה יחד. לחיצה של כיוונים שונים על השלט יביא לתוצאות שונות של ההתקפה ותזמון נכון ישחרר קומבואים חזקים יותר. בסופו של דבר, הכוונה הייתה שהשחקן יחבר בין כל סוגי ההתקפות שלו בשביל תוצאות הרסניות, אבל זה פשוט אתגר לא נורמאלי להשיג קומבו מוצלח, מה שפוגע מאוד במשחק.

אחת הבעיות הראשונות שבה השחקן יתקל היא השליטה הפשטנית מדיי, שלא נותנת לשחקן לשלוט בצורה מספקת על כל מהלכיה של הדמות. לדוגמה, המשחק נותן לך את האפשרות "לעוף", אבל זה קורה רק כאשר האויב מעיף אותך לאוויר. גם באוויר אין את האפשרות לשלוט בגובה והדמות תזוז אוטומטית לקראת הדמות האויבת והדרך היחידה לחזור למעלה זה אם הוא שוב יעיף אותך, וחוזר חלילה. הדבר הזה יוצר את האשליה שאתה יכול להשתתף בקרבות באוויר אבל לא יותר מכך - אין מתקפות שאפשר להפעיל רק באוויר וברגע שהדמות נמצאת מעל לקרקע, מעין רצפה בלתי נראית נוצרת מתחת לרגלי הדמות. בעקבות כך ובגלל הסיבה שאין את האפשרות לקפוץ או להתכופף השחקן מוגבל בתזוזה קדימה ואחורה ובאיזה צעד צדדי פה ושם.

למרות הגיוון הרחב של הדמויות במשחק, אין כמעט הבדלים ביניהם ובין צורת הלחימה שלהם,לכל אחד יש את מגוון המתקפות שלו אבל לאחר בדיקה קצרה אפשר היה לראות שלמרות ההבדלים בשמות, הרבה מאוד מן המתקפות נראות אותו דבר, מתבצעות אותו דבר והתוצאות שלהן גם כן זהות. כמובן שזה שמעורר את השאלה, למה להכניס כל כך הרבה דמויות אם הן כל כך דומות?

לעומת זאת, בגלל מערכת הלחימה הפשוטה לא תהיה לשחקן בעיה ישר ללמוד את רוב המתקפות של הדמות ותוך מספר שניות כבר יוכל לירות גלי קאמהאמאה, צלחות אנרגיה ותותחי קרניים ללא בעיה. תכונת המשחק הכי מיוחדת של Budokai היא מערכת ההתפרצות, שבה, תחת התנאים המתאימים, שני השחקנים ישוחררו לתוך קטע מהיר כהבזק של אגרופים, בעיטות וחסימות שנשלטות ע"י לחיצת הכפתורים הכי מהר שאפשר עד שאחת הדמויות תעיף את השנייה אחורה. זוהי לא מכניקת משחק עמוקה במיוחד, אבל זה נראה מגניב ואוהדי הסדרה מאוד ייהנו ממנה.
בסך הכל חבל שהמשחק לא ממש את כל הפוטנציאל שטמון בו. אילו מערכות מתקפות הנגד והקומבואים היו מפותחות יותר ומהלכים סטנדרטים כמו קפיצה והתכופפות היו זמינים, Budokai היה יכול להתפתח להיות אחד ממשחקי הלחימה הטובים שנראו בזמן האחרון. אבל מכניקת המשחק הפשוטה והלא מספקת משאירה לשחקן לא יותר מכמה תקופות נחמדות של ללחוץ על הכפתורים כמה שיותר מהר. אם תמצאו מידה מספיק גדולה של הנאה מהמשחק אז הוא יוכל לספק את צורכיכם שלכם ושל חבריכם למשך מספר שבועות בהיותו משחק לחימה שלא נמאס מהר מדי.






גרסה לדפסה חזרה למעלה שלח לחבר

תגובות

שלחו תגובה