אם הייתי מקבל את Defcon בצורה מוחשית, אני משוכנע לחלוטין שידיי היו רועדות. אך הגורל רצה והחברה שיצרה את המשחק הינה אחת שלא מסוגלת ליצור עותקים מוחשיים רבים ולכן רכשתי את העותק בצורה ווירטואלית לחלוטין, דרך Steam במחיר שווה לכל נפש של 10 דולרים בהזמנה מוקדמת. ביום ש- Defcon שוחרר באופן רשמי והופיע בחשבון הסטים שלי נכנסתי אליו בהתרגשות והגעתי אל התפריט הראשי, שמיד מכניס אותך לאווירה במשחק.
רואים בצידו הימני של המסך את הפלנטה האהובה עלינו? עשויה קווי מתאר ירוקים ? מסתובב לו בשלווה? בצידו השני של המסך ניתן לראות נתונים יבשים לגבי מספר ההרוגים בערים השונות בעולם או לחילופין השפעותיה של קרינה על בני אדם. הנתונים הללו, למעשה, מכניסים אותך לאווירה שאליה כיוונו היוצרים. בני אדם הם רק מספרים. לא יותר. לא פחות.

הדבר הראשון ששמים אליו לב כשמתחילים לשחק ב- defcon הוא שזהו משחק שונה.
הוא שונה מכל משחק אחר שאי פעם יצא ובאופן מפתיע, הוא כלל לא דומה לאף אחד מהמשחקים אותם ארבעת מפתחי Introversion יצרו בעבר.
למרות מספר ההבדלים הגדול בין המשחק הזה לבין שני המשחקים הקודמים והמוצלחים של החברה, משהו אחד נותר אותו הדבר. כמו בכל משחק אחר של החברה, המשחק הזה משדר רצינות תהומית. למעשה, המשחק הזה הוא לא משחק שנתפס אצל רוב השחקנים בצורה מובנת מאליה, אלא הוא החיבור שלך לממשק כגנרל בצבא. אתה לא נכנס למשחק ומנסה להשיג מטרה מסוימת, אתה מתחבר לממשק שלך ומנהל מלחמה אמיתית שמתרחשת בזמן אמת מול עיניך הקרות. למה שעיניים של מישהו יהיו קרות אם הוא שולח טיל שמיועד לחסל כמה מליוני בני אדם? מפני שככה זה במלחמה תרמו-גרעינית, או לפחות כך נראית מלחמה תרמו-גרעינית בעיניהם של היוצרים. המשחק משדר קור רוח ואדישות מדהימה יחסית למצב העולם. למעשה, העולם נהרס לו ככל שהמשחק נמשך ואוכלוסיית העולם לרוב מתמעטת לכדי שליש מגודלה המקורי. לכן חשוב שאתה, הגנרל, תשמור על קור רוח ואדישות. מכיוון שבמלחמה תרמו-גרעינית, בסופו של דבר, כולם מפסידים. אתה צריך לנסות להפסיד הכי פחות. לכן חשוב שה-'1.3M' מעל ניו-יורק אכן יהיה רק מספר. לא משנה אם הוא מופיע מעל ניו-יורק שלך או ניו-יורק של יריבך במשחק הבא.

המשחק מעוצב כמשחק מולטי-פלייר ולא כמשחק לשחקן יחיד מול המחשב. כמובן שניתן לשחק מול המחשב והמחשב אכן עושה עבודה טובה בלהתמודד נגדך אבל הכיף האמיתי מתחיל אחרי שאתה מתחבר למשחק רשת עם עוד שניים שלושה גנרלים נחושים שרוצים שליטה עולמית בדיוק כמוך. הדבר הראשון שעושים במשחק זה לפנות לשלב הלימוד שלו. כפי שאמרתי, המשחק הזה מאוד שונה, אז אל תצפו שהבנה במשחקי אסטרטגיה אחרים תביא להבנה מהירה של המשחק.
Defcon פועל כך: יש חמישה שלבי משחק, defcon 5 ומטה. בשלב הראשון (קרי=defcon 5) על השחקן לסדר את כוחותיו על מפת כדור הארץ. הכוחות שניתן לשלוט עליהם כוללים עמדות רדאר המגדילות את המרחק שבו אתם מסוגלים לזהות יחידות אויב, שדות תעופה שניתן לשלוח מהם הן מטוסי קרב והן מטוסי מטען ששולחים כל אחד פצצת אטום על מטרה לבחירתכם. כמו כן, יש ציים של כמה סוגי כלי שיט. ישנן ספינות קרב שמסוגלות לירות על יחידות האויב ונושאות מטוסים שמטרתן לשלוח לאוויר מטוסי קרב כנגד יחידות אויב או לעבור למצב שבו הן אמורות לאתר צוללות ולהילחם בהן. בנוסף לכלי השיט הללו יש את הצוללות השימושיות במיוחד. בכל צוללת יש 5 טילים גרעיניים. מעבר לנשק הקטלני הזה, לצוללות יתרון משמעותי. לא ניתן לראות אותן, אלא אם כן מנסים לאתר אותן באופן פעיל בעזרת נושאות המטוסים. משמעות הדבר היא שניתן לשלוח את הצוללות אל חופי האויב ולתקוף מטווח קרוב מאוד מטרות חשובות כמו רדארים וערים עם הרבה אוכלוסיה. היחידה האחרונה, ואולי החשובה ביותר היא סוללות הטילים הגרעיניים. בהתחלת המשחק, עד שלב 1, סוללות הטילים משמשים כהגנה נגד יחידות האויב האוויריות ובשלב 1 ניתן להעביר את היחידות הללו למצב שבו הן יורות טילים גרעיניים (10 כל אחת). למעשה, בגלל שהן ההגנה העיקרית שלך נגד מטוסי אויב וטילים גרעיניים, צריך למצוא איזון בין מספר הסוללות שתוקפות לבין אלו שמגנות בכל רגע נתון.