מלחמת העולם השנייה, העימות הצבאי הכי רחב והכי כולל בכל ההיסטוריה האנושית. מיליונים של בני אדם נלחמו במסגרות שונות של צבאות,מליציות, כוחות גרילה ועוד.
בליצקריג 2, ההמשך לכותר המהנה בהחלט של בליצקריג הראשון, מנסה להראות לנו משהו שעוד לא ראינו קודם במשחקי מחשב של מלחמת העולם השנייה. לפי דעתו של עבדכם הנאמן, הם לא הצליחו, אבל לפחות עשו משחק מהנה ביותר.

השנה היא 1945, קונסטנטין פון ליב (זהו השם שנתתי לדמותי במשחק), גנרל לייטנאנט של הלופטוואפה (חיל האוויר), ישב כמול כוס תה לוהט בבית הכלא הצבאי ליד פרנקפורט. שני הקצינים האמריקאים שיושבים מולי כבר במשך חמש שעות בקירוב , דנו בינם לבין עצמם האם עליהם לסיים את התיחקור עכשיו או לצאת להפסקה של כשעה. אני הבעתי את רצוני להמשיך עכשיו, בכדי שלא אצטרך לשבת בחדר החקירות הלא נעים הזה ביום אחר. התחקיר שעורכים האמריקאים הוא רגיל לגמרי, ונערך לכל קציני הוורמאכט והאס.אס מעל דרגת מייג'ור .
האמריקאים רצו להיות בטוחים מי מאיתנו הם פושעי מלחמה ומי לא, ולכן התחקיר המקיף. כמובן שהתחקיר התחיל מן ההתחלה: צרפת של 1940. לאחר המבצע המוצלח שנערך בפולין שבו לא היה לי הכבוד להשתתף (המשחק בצד הגרמני מתחיל רק מן המערכה בצרפת), הועברתי אני מן המטה הכללי אל השטח, ואל הכוחות שבפיקודו של גנרל היינץ גודריאן, ממציא תורת "מלחמת הבזק" או בגרמנית, הבליצקריג, שדגל בשיתוף פעולה מלא בין כוחות היבשה והאוויר בכדי להגיע לפריצת מערך האויב והשגת ניצחון. יש לציין כי בשלב מוקדם יחסית זה של המשחק תקבעו את קצב ההתקדמות שלכם בחיל, כלומר האם תהפכו למפקדי פנצרים או שתבחרו בנתיב הלופטוואפה, כמובן שהמסלול איננו מוחלט, ויתבטא בעיקר בעיטורים שלכם, מאחר והדרגות הניתנות הן של וורמאכט בכללי (שמאגד בתוכו את 3 סוגי הכוחות המזויינים). בעיקרון סוג הפיקוד שלכם יתבטא בבונוסים ליחידות שבהן תשתמשו הכי הרבה. לדוגמא, היחידה המועדפת עליי היו המפציצים, ולכן עד לסוף המשחק, הם היו אצלי ברמה הגבוהה ביותר, זאת לעומת חיל הרגלים, שבו השתמשתי לעיתים רחוקות והיה לא מפותח אצלי. כמו כן, בשלב זה של המערכה בצרפת תמצאו את עניין מינוי המפקדים ליחידות שלכם. לכל יחידה (טנקים בינוניים, חיל רגלים, כוחות מיוחדים, וכמובן החביב עליי ביותר - מפציצים) ישנו מפקד, שתוכלו למנות מן מאגר המפקדים, והוא יצבור ניסיון ויעלה בדרגות בעצמו ככל שתתקדם המערכה (אלא אם כן באיזשהו שלב תחליטו להחליפו). ועכשיו להמשך התחקיר. אז אם כך, הגעתי לצרפת הייתה חלקה והתייצבתי במטה תחת פיקודו של גנרל היינץ גודריאן, שמיד עדכן אותי במתרחש. הוא הראה לי את המפה הטקטית של המערכה ובה את המשימות החיוניות להצלחת המבצע, ונתן לי את חופש הבחירה לבחור את אותן משימות שאני מוצא לנכון לבצע. ובכן,ישר הלכתי על משימת החיפוי. כוחותינו אשר ניסו לאגף את הצרפתים נזקקו לתמיכה באגף הימני, בעיקר בתפיסת מעברי הגשרים, בכדי שהכוח המשוריין המוביל בפיקודו של גנרל גודריאן יוכל לחצות את הנהר ולתפוס את עמדת הפיקוד של הצרפתים. הכוח שהיה בפיקודי כלל 4 יחידות חיל רגלים, כ- 10 טנקים קלים ורכב משוריין לתצפית. באוויר, כמובן שעמד תחת פיקודי מטוס תצפית , ובתגבורות הזמינות. בכל משימה יהיה לשחקן כמות מסויימת של תגבורות. כמות התגבורות, איכותן, וסוג היחידות יהיה תלוי בתנאי המשימה. ברוב המקרים, התגבורות שזמינות כמעט בכל המשימות הם מפציצים וחיל רגלים. היה לי ברור כי בכדי לתפוס את הגשרים, יהיה עליי להפציץ את הכוח הצרפתי הגדול שהיה מחופר היטב באיזור הגשר. לאחר כ- 3 התקפות אוויריות כבדות של מפציצי היונקרס 87 שלי, נעו הטנקים וחיל הרגלים וחיסלו את שארית הכוח הצרפתי ששרד את ההתקפה, בעיקר כמה תותחי שדה קלים וכמה חוליות רגלים. לאחר מכן גם צידו השני של הנהר הופצץ על ידי מפציצי היונקרס שלי, וכמו קודם נעו לאחר מכן כוחות הקרקע אשר חיסלו את מעוזי ההתנגדות האחרונים של הצרפתים. בסופו של דבר המשימה הוכתרה בהצלחה. גנרל דוגריאן חצה את הנהר עם הכוח שלו והניצחון הושג. המערכה הצרפתית שבה לקחתי חלק ב- 4 משימות עיקריות עברה בקצב מהיר, בסופה הוענק לי צלב הברזל, כמו כן עיטור ההפצצה מן הלופטוואפה ועיטור הטנקים. את השנה וחצי הבאות ביליתי במעין "חופש". הועברתי למטה הכללי של הלופטוואפה בברלין, וצפיתי בניצחונותינו ביוגסלביה וביוון, וכמו כן בביצועם של מפציצי ההיינקל 111 החדשים שעשו את עבודתם נאמנה במערכות הללו.