לפני ארבעה חודשים קניתי את הקונסולה השניה שלי, ה- GameCube של נינטנדו. התרשמתי מטריילרים ותמונות שראיתי ממשחקים כמו Legend Of Zelda: The Wind Waker, Metroid Prime ו- Viewtiful Joe, וגם קצת ממשחק פלטפורמה מהפכני עם רעיון חדש ומדליק, Billy Hatcher and The Giant Eggs, אותו אני אבקר בכתבה זו.

הסיפור ב- Billy Hatcher and The Giant Eggsנשמע ילדותי ומוכר מידי ממבט ראשון – 'עולם הבוקר', העולם הדמיוני של המשחק שמיושב ע"י עופות בלבד, שרוי תחת אפלה אינסופית בעקבות מתקפה של יצורי בלהות בשם 'עורבים'. בילי האטצ'ר, ילד בעולם מקביל, נקרא להציל את העולם ועושה זאת בעזרת חליפת התרנגולת אותה הוא מקבל מאל התרנגולים, וכו' וכו' וכו'…
בילי צריך להציל חמישה תרנגולים בכירים בכל אי, הנקראים Chicken Elders, ולנצח חמישה בוסים כדי להשיב את הבוקר לעולם. בעזרת חליפת התרנגולת שלו הוא מקבל כוחות על המקנים לו את השליטה בביצי התרנגולים. הביצים, מסתבר, נמשכות כמו מגנט לחליפה, ובילי יכול לגלגל אותן, לזרוק אותן ולבעוט אותן כדי לעבור מכשולים ויצורים שונים.

מבחינה גראפית, Billy Hatcher and The Giant Eggs מתפאר באחת מהסביבות הגראפיות המהממות ביותר שתמצאו היום בשוק המשחקים. כל המשחק, הן במודלים והן בסביבה, נראה צבעוני ומבריק, ואין כמעט סיכוי שתתקלו באותה טקסטורה פעמיים. אפילו להקת עורבים שתתקוף אתכם לא תהיה דומה ללהקת העורבים הקודמת. הגראפיקה המהממת מתבטאת בעיקר באפקטי המים. בקטעים מסוימים אפשר אפילו לראות את ההשתקפות של בילי והביצים במים.
אך עם גראפיקה כבדה באות בעיות כבדות. בשלבים מסוימים במהלך Billy Hatcher and The Giant Eggs אפשר לראות ירידה חדה בקצב הפריימים, בקטעים כבדים במיוחד המשחק מגיעה לזחילה וסליידים נוראיים שגרמו לי להרהר אם אני משחק על ה- GameCube שלי או על ה- GBA.

לגבי סאונד, אין הרבה טענות.
ל Billy Hatcher and The Giant Eggsמתלווה מוזיקה קלאסית בסגנון מהיר, כמו תזמורת של כינור וחליל על אקסטזי, אפשר להגיד. המוזיקה די מתאימה, אך יכולה לעצבן מאוד בקטעים מותחים במיוחד. כמו כן, המוזיקה קבועה על רמה גבוהה מאוד, והאפקטים הקוליים נבלעים בתוכה, כך שהם כמעט ולא מורגשים.

דבר אחד שאני לא יכול לזקוף אותו כיתרון או כחסרון, הוא הדמיון הברור למשחקי ה- Sonic השונים.
כידוע, Billy Hatcher and The Giant Eggs פותח ע"י Sonic Team, חבר'ה מ'סגה' לשעבר שפיתחו את משחקי הסוניק מימי ה- SNES ועד ימינו, והתנתקו מ'סגה' לפני מספר שנים.
המשחק הוא אמנם מסווג כמשחק הרפתקאות, אך אפשר בבירור לראות את הדמיון הפלטפורמי של סוניק. קטעים רבים מהמשחק תבלו בנסיון להשתלט על הביצים במסלולים מהירים תוך כדי קפיצה מפלטפורמה לפלטפורמה, ויש גם מסילות שמשמשות למעבר ממקומות, בידיוק כמו ב- Sonic Adventures, המשחק האחרון של Sonic Team לקונסולת ה- GameCube.

אחת הנפילות הגדולות ביותר ב- Billy Hatcher and The Giant Eggsהוא בתחום השליטה. השליטה אינה בלתי אפשרית, אך קשה מאוד. התגובה לכפתורים עצבנית מאוד וכל הזזה קטנה של הג'ויסטיק תגרום לבילי להסתובב ולזוז בעצבניות, מה שמקשה מאוד על הדיוק הנדרש בשלבי הבוסים ובפעולות הדורשות ריכוז. לעומת זאת סידור הכפתורים מאוד נוח, וסידור הכפתורים הבאמת שימושיים (קפיצה, בעיטה וביקוע) נעשה בצורה טובה מאוד. אין צורך באצבעות ענק כדי לשחק ב- Billy Hatcher and The Giant Eggs, והשליטה במשחק קלה ללמידה. רק תפסו שלט ותתחילו לשחק.