יובי סופט פשוט שיחקה אותה, ובגדול. אני חושב שזאת ההתחלה המתאימה לביקורת על עוד משחק מופלא מבית היוצר הצרפתי. שנה פוריה ומוצלחת עברה על החברה הזאת. אולי ההתחלה הייתה קצת הססנית עם ספלינטר סל, אבל היא החליטה שהיא חייבת לסיים אותה עם "בום" אחד ענק, ולהשאיר חותם גדול על שנת 2003. בחודש-חודשיים האחרונים את רוב תשומת הלב לקח Prince of Persia החדש מבית החברה, ובצדק. המשחק פשוט הסב הנאה טוטאלית לכל אלו אשר שיחקו בו למשך זמן מה, והוא היה זה שעמד באור הזרקורים. בזמן שהנסיך גנב את ההצגה, נשארה לה בחורה נאה עם דודה החזיר בפינה אפלה, כאשר השניים חיכו לרגע המתאים לפרוץ.

אחרי זמן מה, כשהרעש מסביב לנסיך התחיל לדעוך, אנשים החלו להביט סביב ולראות את הכותר הבא של חברת יובי סופט, הפקה קולנועית לדעתי, שמספקת חווית משחק איכותית להפליא. גיבורתי ורבותיי, אני גאה להציג את Beyond Good and Evil.
כמו שכבר אמרתי, המשחק קצת נותר בעלטה עקב ההתרכזות סביב הנסיך הפרסי, אך אין להבין מכך שהוא נחות ממנו. BG&E הוא דוגמא לאיך צריך לעשות משחק. אומנם יש לו כמה מגרעות, אך היתרונות שלו פשוט אדירים.

בקצרה, הסיפור סובב סביב בחורה עם משיכה עזה ולא מובנת לצבע הירוק, העונה לשם ג'ייד, עם חזיר בר מדבר שזכאי לתואר "הדוד של ג'ייד". שני החבר'ה האלו מפקחים על בית יתומים היכן שהוא בכוכב הלכת היליס. למרות שמו, הרבה עומק אין פה. לא תמצאו את "מאחורי הטוב והרע" כפילוסופיה עמוקה, אולם פה ושם ניתן להנות מכמה רגעים מרגשים הקשורים לקו העלילה, אבל בסה"כ, אין כאן משהו מיוחד. עלילה יחסית בסיסית: חייזרים מתקיפים את כדור הארץ, ותנחשו מה, ג'ייד ודודה החזיר פייג' צריכים להציל את העולם, כמה מקורי...

מקודם פיארתי את BG&E כיצירה קולנועית, ואני מאמין שאתם שואלים את עצמכם, מדוע? ואם לא, אז באסה לכם, מכיוון שאני פשוט חייב לענות על השאלה הזאת. אני חושב שבראש ובראשונה אני מכנה את הכותר כך עקב הביצוע המושלם. זה מתחיל בדמויות, החלק היותר חזק בו מתרברב המשחק. נראה כאילו יוצרי המשחק ערכו אודישנים ובדיקות קפדניות ביותר לגבי הדמויות והמדובבים. כל דמות שקיימת בעולם המשחק זוכה לאופי משלה, ואני מרגיש שאני חייב לתת הרבה קרדיט למדובבים שעשו עבודה פשוט מעולה. הטקסטים אשר נכתבו גם הם לא יורדם ברמתם מהדיבוב. התסריטאים הכניסו משפטים שנונים ומצחיקים, ואפילו הצליחו להעביר גם כמה רגעים מרגשים. קטעי המעבר ניחנו בנגיעה מושלמת וקולנועית. כל אחד נערך ונעשה בצורה נהדרת. כל אלה בשילוב יחדיו מעבירים תחושה מדהימה שסוחפת את השחקן הלאה להמשיך וללוות את ג'ייד עד סיום הרפתקאותיה.

אחרי שהפסקתי להתלהב מכל הקטע ההוליוודי, הגיע הזמן שאני אסביר לכם מה בדיוק אנחנו עושים במשחק... כאמור, חייזרים תוקפים את כוכב הלכת היליס, בכדי להגן על תושבי הפלנטה ישנה מחלקה אשר לוחמת בהם ומנסה להדוף אותם הנקראת Alpha Sections. הבעיה כאן היא שלא בטוח אם החבר'ה האלה באמת ממלאים את תפקידם, או שמא הם משתפים פעולה עם הגזע החייזרי. ארגון נוסף, בשם IRIS מנסה לחשוף את האמת, וכאן ג'ייד נכנסת לתמונה.
כמו במשחקי הרפתקאות אחרים, גם כאן אנחנו נלחמים באוייבים, אוספים חפצים ופותרים חידות נחמדות. הלחימה במשחק מבוצעת בעזרת מקל משוכלל שאיתו ג'ייד מסוגלת לבצע מגוון תנועות אקרובטיות ומגניבות שיחסלו את החבר'ה הרעים. אך פה לא תבצעו הריגות עם לחיצות רצופות ונשנות על מקש התקיפה, תאלצו גם לנסות להתחמק ולחכות לרגע הנכון לביצוע המתקפה. בנוסף לכך, בקרבות נגד בוסים תצטרכו למצוא את נקודת התורפה שלהם במטרה להביס אותם.

מה שבאמת מוסיף לגיוון המשחק, היא העובדה כי במשך כל המשחק נבלה במחיצת חבר. בסדר, לא בכל המשחק, אבל בחלקים נכבדים ממנו. אין את התחושה של להיות לבד ולא מוגן. בהרבה מקרים תצטרף אלינו דמות כלשהי אשר הכרחית לחיסול יריבים ולפתרון חידות. הפאזלים לא ממש מאתגרים, הם יחסית קלילים, ובאמת שלא צריך יותר מזה. למרות הקלות שבפיתרון החידות, יש מן סיפוק שכזה מפתרונם.