משחק מחשב שנשמע כמו סרט קולנוע?

החלטתם לקנות מחשב חדש? יופי, השקעתם בכל הרכיבים, ואתם נהנים ממחמאות סופרלטיביות מהחברים כשאתם משוויצים במשחקים מהדור האחרון. אני מוכן להתערב איתכם שאם תקראו את הכתבה ותעשו כמצוותה יפערו פיותיהם של חבריכם עוד יותר, הרבה יותר.

את זה אנחנו כבר מכירים..

אני עוד זוכר את הקול שבקע מהמחשב הראשון שלי. כן, הוא היה מצויד ב-PC Speaker אימתני שהיה משמיע צפירות בלתי מעורערות בעוצמתן שהדהדו בכל הבית. לאף אחד לא היה בעיה עם זה, מכיוון שזהו היה הסטנדרט שנקבע באותו הזמן, ואף אחד לא ציפה ליותר מזה. כידוע לכולם, זמנים משתנים, וכך איתם גם הסטנדרטים - וטוב שכך.
לכל מי שהיה מחשב מגיל אפס, כנראה חווה על בשרו את הדורות הכי משמעותיים בטכנולוגיית הפקת הצליל מהמחשב. הפיתוח הראשון המשמעותי היה כרטיס בשם צנוע "Adlib", כרטיס פעוט זה הפיק מנגינות FM בסיסיות (כדי להבין יותר טוב, נסו לדמיין אורגן). לאחר מכן טכנולוגיה פורצת דרך בשם VOX של חברת Creative Labs הצליחה להשמיע קול ממשי מוקלט (באיכות רדודה), זאת בעזרת כרטיס ה-SoundBlaster הראשון. לאחר מכן בהדרגה נחתו גרסאות SoundBlaster סטריאופוני, מפיק איכות 16Bit, ונושא טבלאות כלים (Awe32) שאפקטיבי בעיקר למלחינים המשתמשים במקלדת סינתיסייזר. מפה התחילה מונוטוניות מסיומת עבור רוב משתמשי הקצה.

אז מה בעצם כל זה אומר לגבי רובנו כיום? אנו נהנים מאיכות צליל גבוהה כסטנדרט, כשהכוונה לאיכות 16Bit (איכות דיסק) וטווח תדרים של 44Khz, וכמובן סטריאופוני. אך בעוד שרוב קוני המחשבים מעדיפים להסתפק בכרטיס קול On-Board (יושב פנימית על לוח האם) ובזוג רמקולים קטנים ופשוטים (Desktop Speakers), קיים עולם אחר לגמרי בהמשך הדרך, שכבר נמצא כאן אך מתקשה להשתלב עקב חוסר הבנה של משתמשי הקצה. בכתבה זו אנסה להאיר את מנהרה זו.

"הצליל הוא 50% מחווית הצפייה" -ג'ורג לוקס

נגיד שהשקענו ואפילו חיברנו את כרטיס הקול למיני-מערכת סטריאו בבית ואיכות הקול הרבה יותר טובה, אנו שומעים MP3 ומבסוטים מהצליל במשחקים, מה כבר להוסיף לחוויה? למעשה קיים כבר סטנדרט חדש לגמרי בכל הקשור לצליל היוצא מהמחשב, סטנדרט התלת-מימד. מכיוון שכדי ליהנות ממנו צריך לפתוח את הכיס, המון אנשים מעדיפים להזניח אזור זה ומעדיפים להשקיע ברכיבי חומרה אחרים. שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא אומר תשקיעו רק בחומרת הקול ועזבו את השאר, כי ההבדל פה הוא שחומרת הקול היא כנראה החומרה שמשפיעה הכי פחות על ביצועי המחשב שלכם, אך מה שיש להבין הוא שחומרת הקול מהווה לדעת רבים כ-50% מחווית המשחק.

ננסה להמחיש את זה: תתארו לכם שאתם משחקים Unreal Tournament בזירה מפוארת, ואתם מצוידים בכרטיס ה-On-Board שלכם וזוג הרמקולים החמודים שקיבלתם עם המחשב. אתם מגבירים את הרמקולים לעוצמה גבוהה ככל האפשר, אבל משהו חסר באווירה, יורים עליכם, וחוץ מימינה ושמאלה אין לכם שום דרך להבחין מהיכן מגיע מקור הירי, אלא אם כן אתם רואים את האויב.
עכשיו תנסו לדמיין את זה: במקום הכרטיס קול הבלתי נראה שלכם, מותקן לכם כרטיס קול עוצמתי התומך בתקן תלת-מימד, ויחד איתו אתם מוקפים ברמקולים בכל ארבע פינות החדר ועוד אחד מולכם. כאשר תירו בנשקכם ישמע הנשק ממש קרוב אליכם, מתי שיורים או רצים מאחוריכם תסתובבו בבהלה כאילו הדמות ממש נמצאת בחדר! במילים אחרות, צליל היקפי: אחורה, קדימה, ימינה, שמאלה ואפילו למעלה ולמטה.

איך זה עובד?

וכאן בדיוק העלילה מסתבכת. כדי ליהנות מחווית צליל היקפי אתם חייבים בשני רכיבים: כרטיס קול התומך בצליל היקפי, וסט רמקולים (ארבעה ומעלה). לחילופין, קיימת אפשרות שילוב עם מערכת קולנוע ביתית, על זה בהמשך.
לפני שניגש לתכל'ס, אסביר מעט על איך העניין באמת עובד, מבלי לרדת לפרטים לא רלוונטיים. השפה בה המשחק "מדבר" עם כרטיס הקול נקראת API (Advanced Programmer Interface). בדומה לצורה בה המשחק "מדבר" עם כרטיס המסך ב-API (לדוגמא Direct3D, OpenGL, Glide), כך גם קיימי תקני "דיבור" לכרטיסי הקול. התקנים הכי נפוצים הם EAX, A3D, DirectSound3D. בדרך כלל משחק לא יתמוך ביותר מדי תקנים, כדי לקצר את משך פיתוחו וכמובן כדי להקל על חיי התוכניתנים של המשחק. ישנם גם משחקים התומכים בתקן הקולנוע הביתי Dolby Prologic.
לכל כרטיס קול קיימת תמיכה למספר תקנים, כמה שיותר - יותר טוב. בקניית כרטיס קול שתומך בהרבה תקנים, אנו מבטיחים לעצמנו תאימות ליותר משחקים.

אז בואו נצא מגדר הנחה שהצטיידתם כבר ברמקולים בכל פינות החדר, עכשיו מה שקורה זה שכל רמקול מקבל ערוץ ייעודי, כלומר מידע שישודר אליו בלבד. קיימים שני תקנים עיקריים לצליל היקפי, ואיתם גם רמקולים היקפיים:
4 ערוצים (4 Point Stereo) - סטריאו קדמי ואחורי, בדרך כלל סאב וופר (רמקול מיוחד המסוגל להשמיע רק תדרים נמוכים) ירכז את החיבורים וישמיע את הבאסים.
5.1 ערוצים - סטריאו קדמי ואחורי ובנוסף ערוץ לרמקול קדמי אמצעי (סנטר) וסאב-וופר (ערוץ בס ספציפי).