משחקי מחשב - הנאה או סבל?

עמוד 1

כתבה נכתבה ע"י אנדריי אפרמוב ב19 לינואר, 2004
אתם בטח חושבים שמשחקי מחשב קיימים בשבילנו. בשביל הצורך האישי שלנו. למלא את החלל שנוצר לנו בחיים ולעשות את כל מה שחלמנו. ובכן... אתם תמימים, ואני חייב לבקש מכם לצאת מהבועה בה אתם נמצאים! גם אני חשבתי בעבר שמשחקי מחשב הם כדי שיהיה לנו כיף, אבל בזמן האחרון הגעתי למסקנה שההפך הוא הנכון. זה לא עניין של כיף והנאה, אלא עניין של סבל והתבוננות. מפתחי המשחקים, כמו המפיצים, פשוט משחקים בנו כמו בובות התלויות על חוטים. הם מנסים לשגע אותנו לאט לאט, משחקים עם המוח שלנו ובודקים היכן נמתח הקו... כן, אני נשמע פראנויד, אבל יש לי הוכחות, אתם תראו שהכול הוא עניין של התבוננות, כאילו היינו חיות מעבדה קטנות שמשתעשעים בהן.

זמני טעינה ארוכים: סיוט שלא נגמר
זמני טעינה הם כמובן דברים הכרחיים כדי, מן הסתם לטעון אובייקטים שונים וכל שאר הירקות שבמשחקים, אבל לפעמים הם פשוט יכולים להוציא שחקנים מדעתם. אני מבין שאני צריך להמתין, אבל למה עלי לסבול במשך זמן כה רב כדי לשחק ולהנות קצת מהחיים?! דוגמא נהדרת לבעיה זו היא המשחק Postal 2. כל 500 מטר שאנו עוברים עם המופרע הזה, מופיעה לכם על המסך הודעת Loading. בהתחלה אתם חושבים: בסדר, לא נורא, זה שווה את זה. אבל אחרי מספר דקות, ואחרי מספר (רב) של מסכי טעינה כאלה, אני מאמין שחולפת בכם המחשבה של ללכת למשרדי Runnig With Scissors ולשלוח אל תוך הבניין טיל בזוקה חביב. כמה בנאדם יכול לחכות?! אפילו במשחקים מהשורה הראשונה כמו Half-Life ישנם מסכי טעינה כל כך ארוכים שיש לך חשק לבעוט במשהו. השאלה המתבקשת היא, למה? למה לעזאזל צריך לחכות כל כך הרבה זמן? כמו שכבר אמרתי, משחקים נועדו להנאה, אבל גם במקרה הזה, יש יותר סבל מהנאה, וכל מי ששיחק ב- Postal 2 יסכים איתי.

משחק קצר מידי
לצערנו הרב, כמו כל דבר טוב, גם משחקים נגמרים בסופו של דבר, ואין לנו ברירה אלא להחזיר אותם למדף הספרייה, ולהביט בהם כשהם צוברים אבק. הטענה הזאת כמובן לא מכוונת למשחקים בעלי ערך חזרתיות גבוה במיוחד, אלו הם יוצאים מהכלל...
קחו לדוגמא את Max Payne. משחק מצויין בעיקר בגלל שהוא הגשים את חלומם של הרבה מעריצי מאטריקס נלהבים (כמו עבדכם הנאמן). סוף סוף יכולנו להתחמק מכדורים ע"י האטת הזמן שנקראה בפשטות: Bullet Time. אבל זה לא היה הדבר היחיד שהפך את Max Payne למצליח כל כך. גם הגראפיקה המעולה, העלילה המורכבת, ארסנל הנשקים המכובד, כל אלה הפכו את Max Payne למשחק מצליח,רק חבל שהוא היה פשוט קצר! גם לשחקן הכי פחות מנוסה לא לקח הרבה זמן לסיים אותו. אורך החיים שלו פגם באיכותו, ומה שתרם להורדת הריפליי ווליו שלו, היא העובדה שלא הייתה לו אופציה למשחר מרובה משתתפים. בסופו של דבר מסתבר שקניתם משחק ב- 230 ₪, נהניתם ממנו כמה שעות ספורות ואז... זרקתם אותו לפינה חשוכה בחדר והתחלתם לחשוב, למה קניתי אותו? אומנם כשחושבים על זה, אנו לא ממש מהססים להוציא 33 ₪ על סרט בקולנוע הקרוב לביתנו הנמשך כשעתיים בדרך כלל, אך כשזה מגיע למשחק מחשב שעולה פי 5, אך מספק לנו גם פי 5 שעות הנאה, אנו מתחילים להתלונן.





גרסה לדפסה חזרה למעלה שלח לחבר

תגובות