פרק 1: צרות בגן עדן
במסגרת מאמצינו המתמידים להפיכת Igames לאתר הטוב ביקום (וכמו כן בכל יקום אלטרנטיבי), לקחנו שניים מכתבינו והצבנו אותם זה מול זה בסדרת טורים מתעשיית המשחקים. Quazz Vs Nihohit או בשפת הפשוטים אלעד קפלן נגד שחר לנגבהיים. וביניהם רק רשות אחת שופטת- אלוהים. שני הכתבים ישבו במהלך הדיון בחדרים נפרדים וממוגנים על ידי שלל אמצעים בטיחותיים, כמו כן הרחקנו מהשיג ידם כל כלי משחית. אין מה לחשוש לביטחונם האישי, אלא רק לשפיותם (מאוחר מדי- אלוהים).
ויאמר אלוהים:
שאלוני בני, מדוע זה נבחרו שני חומדי לצון אלה לדון בסודות הבריאה הגיימרית לדורותיה. היום נציג בפניכם את שני ארחי-פרחי אלה ובפניהם השאלה הקדושה, מדוע זה נבחרתם לכתיבת טור מרומם זה? או כפי שנאמר בדברי חכמים – סייג לחכמה שתיקה.
ויאמר Nihohit:
ויהי ערב, ויהי בוקר טוב, ואקום ממשכבי, ואשמע את קול אלוהיי דובר אליי, ויאמר: "של גרביך מעל רגלייך, כי לא בריא לישון ככה", ויוסיף ויאמר אליי את אשר אליי לעשות- להתווכח, חזור ושנה, עם אויבי משכבר הימים, Quazz, בענייני דגיימריות. טוב, נמאס לי מהסגנון התנ"כי הזה, הגיע הזמן לדבר כמו בן אדם. אולי אתם חושבים שאין לי משהו יותר טוב לעשות מאשר לבלבל לשלל קוראי Igames את המוח ולבזבז לכם את הזמן היקר, שכולנו יכולנו לבלות אותו בלשפר את חייו של המין האנושי. אני לא, אין לי שום כוונה לשפר את תנאי המחיה על כוכב הלכת הקטן שלנו, פשוט מפני שאני מתנגד לקונספציה של חיים תבוניים. פוצו לכם מדרכי, הו בעלי חיים לא סבירים מבחינה סטטיסטית! אז זה נכון- באמת אין לי משהו יותר טוב לעשות עם הזמן. שיריבי המר יציג את עצמו כאדם הלוגי והשקול מבין שנינו, אך אין זה נכון, הוא אידיוט. ויותר מזה, גישתו הדוגלת בטוב לב, עזרה לזולת ומתן מתנות לאביונים היא משוללת כל קשר למציאות ורק אדם שדוגל בחשיבה אנרכיסטית לחלוטין מסוגל להבין את סודות הגיימריות, ולזכות בעולם הבא (כן, מקבלים כניסה לעולם הבא לא לפי מעשים טובים אלא לפי כמות הפראגים שאתם מוציאים ב- Quake ∞ - אלוהים).
ובכן… ככך זה קרה: ישבתי לעצמי בפאב שומם, כאשר לפתע פתאום מגיח לו משום מקום ברנש מסתורי עטוף במעיל רוח וכובע מוטה מסתיר את פניו. הוא הסתכל כה וכה ולפתע פנה אליי: "תגיד, אתה נראה כמו אחד שמבין במחשבים, הא?". כמובן שתשובתי הייתה קצרה ולעניין: "אם אני מבין במחשבים? אם אני מבין במחשבים?!” עניתי לו כשריח עז של וויסקי משובח יוצא מפי. הוא ניסה להתפרץ לדברי, אך שום דבר לא יכל לעצור את רצף הדיבור ששטף החוצה מבין שפתי: "אתה יודע עד כמה אני מכיר את תעשית משחקי הוידאו לדורותיה? אני אישית משחק כבר מגיל מאוד צעיר, גם על המחשב, לדוגמא ב- Keen ו- Ultima לדורותיהם, וגם במגאסון, שהתפתח לאחר מכן לנינטנדו ובהמשך לפלייסטיישן. בניגוד לאנשים טיפשים אחרים אני מעולם לא החשבתי משחק מסוג זה או אחר כעליון על משחק אחר, או קונסולה זו או אחרת כטובה מהשאר. אז אם אתה חושב שאתה יותר טוב ממני בגלל זה, זה ילמד אותך לקח!", בשלב זה ניסיתי להוריד את הזר (שהפך כבר לרביעייה של זרים, תחת השפעת האלכוהול) בבעיטה צידית מסובבת לרקה. לאחר שהזר הואיל בטובו להרים אותי מהריצפה המשכתי: "אישית המשחקים האהובים עליי הם יותר משחקים שמשפרים נוסחא קבועה מאשר משחקים שכל פעם מחדשים את כל הז'אנר- אין לי כוח כל פעם ללמוד תבנית שלמה חדשה. אני אוהב להתחיל משחק ושלא יהיה לי צורך כל פעם לעשות Tutorial משעמם. אני רוצה לקפוץ ישר למים ולהבין מה אני עושה. זה לא שלא אהבתי משחקים כמו Giants או Battlezone, אבל יותר אהבתי להתחיל את Starlancer עם הידע שלי מ- Wing Commander ולשחק בלי ללמוד. אישית, עד כמה שאני נהנה ממשחקי מחשב, אני חייב להגיד שהתעשייה עצמה רק מדכאת אותי. אני רואה איך משחקיות אובדת לטובת גרפיקה, או יותר גרוע, איך משחקיות אובדת לטובת המרה למספר קונסולות משחק בו זמנית. טוב, זו הזדמנות לתקן את ההצהרה הקודמת שלי- יהיהו לי ציפיות נמוכות יותר ממשחק שיוצא למספר מכונות בו זמנית- לדוגמא, Deus Ex2 כבר לא מאוד מלהיב אותי, לאחר ששמעתי שהוא יוצא גם ל- XBOX. פשוט אין דרך שמשחק שמתוכנן לגיימפאד יסתדר טוב עם עכבר או להפך, וכאשר המתכנתים עושים זאת, הם לוקחים תבנית שליטה שהיא איפה שהוא בין עכבר לגיימפאד, כך שזה לא נוח לכל השחקנים. בנוסף לכך, הדבר הכי חשוב לי במשחק הוא אורך החיים שלו, כמות הפעמים שאפשר לשחק בו שוב. מה לעשות, אני קונה משחק אחת בחצי שנה, במקרה הטוב, ואין לי יותר מדי חברים שילוו לי משחקים בין לבין. אני רוצה משחק שאפשר לשחק בו שוב ושוב בלי שהוא יחזור על עצמו יותר מדי. לכן, בהסתייגות קלה, עליי להודות שהז'אנר האהוב עליי הוא משחקי אסטרטגיה בתורות, סטייל Civilization, Heroes of Might&Magicו Master of Orion. בנוסף שאיפה שלי היא שיתחילו לצאת משחקי מחשב ישראלים טובים. לא כמו גורדי, לא כמו "אתה חושב שאתה חכם" ובטח שלא כמו שליט המימדים. משחק טוב, לא סתם משחק ישראלי. אין ספק, כולי תקווה שבאלריום ישים אותנו על המפה. כי הגיע הזמן שלישראלים יהיה את היתרון הטכולוגי לא רק בטילים אלא גם במשחקי מחשב. הא, אתה רואה עד כמה אני מעודכן, הא? אתה מזלזל בידע שלי במשחקים? בא מכות!".
הוא נראה טיפה מבולבל, אך מהר הוא התאושש מהאגרוף לסנטר, ולאחר שהוא הצמיד אותי לריצפה הוא ענה לי: " Niho, you are the chosen one.התרשמתי מהידע שלך... בקונג פו. אבל אם אתה מבין במחשבים ובתעשיית המשחקים כמו שאתה מתיימר להבין, הגיע הזמן שתכתוב טור על זה. אין לך ברירה, עתיד האנושות תלוי בזה.". "כן, בטח, שאני אכתוב טור על משחקי מחשב? מי אתה שתכריח אותי לעשות דבר כזה?", שאלתי בזלזול. "אני אלוהים", הוא ענה. לא הייתה לי ברירה. כתבתי טור.