ויאמר אלוהים:
שבוע ארוך עד מאוד עבר עלינו, קרבות נלחמו, מפלצות מתו וגיבורים ניקו את חרבם מדם שוב ושוב. אך בין רגע של אלימות חסרת תועלת לרגע של אלימות שתועלה ביעילות, זכינו לראות סרטים ארוכים כקצרים, צבעוניים ומשמימים, אינפורמטיביים ומטומטמים. האם באמת היינו צריכים לעצור ממשחקנו הסוער בשביל לראות את הקאטסינים?(Cut scenes) עד כמה באמת הם מוסיפים למשחק? כל זאת, ועוד מגוון של אמרות חכמה אקראיות, יעלה בדיון היום. והראשון בדיבור, איש האקשן הרציף, Quazz!

ויאמר Quazz:

"משחקי מחשב הם לא הסרטים והספרים החדשים, אלא משחקי המחשב הראשונים". נדמה לכם שזה מובן מאליו? כנראה שWarren Spector, האיש העומד מאחורי Deus Ex, Thief וSystem Shock וגם אותה אמירה חושב שצריך להבהיר את הנושא. מה שאדון ספקטור מנסה לומר במשפט זה הוא לא מובן מאליו לאנשים רבים. פעם היה ז'אנר שלם של משחקים שעמדו תחת ההגדרה של סרט אינטראקטיבי. השחקן לא שלט כלל במתרחש על המסך אלא רק לחץ פה ושם על העכבר בכדי להרוג אויב שנקלע כבדרך פתאום לדרכו. סוג זה של משחק לקח סרט ונתן לשחקן לבדוק אם הרפלקסים שלו מספיק מהירים בכדי לעזור לו במשימתו הליניארית. Warren Spector הידוע בשאיפותיו הרבות לא עצר במשפט הקודם והוסיף ש"מי שרוצה לספר סיפור שיכתוב ספר או סרט". הייתכן שWarren Spector אינו רואה שום ערך בעלילות של משחקי מחשב? לא ולא. המשחקים של ספקטור כללו עלילות מצוינות ואין זו הכוונה בדבריו. כל האמרות של מר ספקטור מובילות לכיוון אחד, משחקי מחשב נועדו לתת לשחקן את השליטה במתרחש.

הענן המעורפל מתאדה, ולאט לאט התמונה מתחילה להתבהר. אתם מהנהנים לכם בראשכם ואומרים בקול של רחמים "כן Quazz מתוק, משחקי מחשב נועדו לתת לשחקן את השליטה... אידיוט". ובכן אידיוט אתם יכולים לקרוא לג'ון רומארו, כי בזמן שלכם זה נראה ברור, למתכנתי המשחקים זה לחלוטין לא. בשביל מתכנתים רבים המשחק הוא רק היסח הדעת, שעשוע זמני בין הסרטים המקדמים את העלילה. לשחקן עצמו אין שום השפעה על המתרחש, וכל המטרה שלו הוא לזכות לראות את הסרטון הבא שהמתכנתים הכינו עבורו. בחשיפה מדהימה כאן מעל דפי האתר ברצוני לגלות למתכנתים סוד כמוס. ישנו מכשיר מוזר בצורת ריבוע, כזה עם שלט עליו מפוזרים מספרים רבים. אומנם רבים מכם לא שמעו עליו, אך יתכן שחלקם ראו את ההמצאה הגאונית הנקראת טלוויזיה. מול מכשיר שימושי זה ניתן לשבת יום יום ולטגן את השכל עם שלל שטויות ומוזרות שלא מהעולם הזה. בזמן שרק ליחידי סגולה יש את המכשיר הקסום אין שום סיבה להפוך את המחשב למיני-טלוויזיה. המכשיר המקורי מצליח לטמטם אותנו מספיק. למחשב יש מספר יתרונות אותם לטלוויזיה אין. בתור התחלה הוא אינטראקטיבי. כן, כן מפתחים יקרים, המחשב נותן לשחקן אפשרות לשלוט על המתרחש.

אני הולך לי לחנות, קונה משחק, קורא את חוברת ההוראות, מתקין את המשחק על המחשב, מחכה בזמן שהוא טוען ואז... אני נתקל בסרט פתיחה. אני משחק למשך מספר דקות ופתאום אני מוצא את עצמי בעוד סרט. מה עוד, שעל רבים מהסרטים הללו לא ניתן לדלג. בנוסף לכל זה הסרטים לרוב דפוקים להחריד. איכשהו נדמה לי שכל במאי שנכשל בעולם הסרטים נזרק לעולם המשחקים בכדי להעביר לנו בכוח את היצירות הירודות. אם השחקן אינו מעוניין לראות את הסרטונים איני רואה שום סיבה להכריח אותו. הופכים את הבידור האהוב עלינו לגרסא ירודה של הטלוויזיה בזמן שאנו יושבים בצד ושותקים.

יש נקודה נוספת. החוויה. השחקן יכול להיות בשיא המתח, שיא הריגוש, שיא החוויה ואז לפתע פתאום השליטה נגזלת מידיו והמתכנתים מכריחים אותו לראות מה שהם רוצים. יש כאלה הפושעים עוד יותר כאשר הם מריצים את הסרטים על טכנולוגית FMV יפיפייה וגורמים לשחקן לתהות למה המנוע של המשחק עצמו כל כך מכוער. לעזאזל, אם אתם כבר חייבים לעשות סרט אתם לא יכולים לעשות אותו על המנוע של המשחק?

ישנו פתרון, אך הוא תלוי בשינוי התפיסה. ברגע שהמתכנתים יכירו בכך שמשחקים אינם סוג מתקדם של סרטים הם ילמדו דרכים חדשות ומתקדמות לקדם את העלילה. ישנם משחקים שכבר עושים זאת. Half-Life אף פעם לא הוציא את השחקן מנקודת המבט של גוף ראשון. השחקן שיחק את Gordon Freeman וכך זה נשאר. המתכנתים דאגו לא להזכיר לשחקן שהוא "רק" משחק במשחק. השחקן היה שם, במבוכיה של Black Messa, ונהנה מכל רגע.

עצלנות, זו הבעיה. הסרטים נותנים למתכנת דרך קלה להראות לשחקן דברים אותם הוא יתקשה לגלות בעצמו, הם שיטה קלה לקדם את העלילה ובנוסף עוזרים להרזות במשקל (אחת מהקביעות הללו אינו בהכרח נכון – אלוהים). כמו במקרים רבים, לא תמיד נכון לקחת את הדרך הקלה. ניתן למצוא דרכים חדשות ומקוריות להראות לשחקן דברים שהוא צריך לדעת, בלי לתסכל אותו ולהוציא אותו מהמשחק. הסרטים לא צריכים להיות פרס, המשחק עצמו צריך להיות הפרס. אנשים קונים משחקים בכדי לשחק בהם, אם הם היו רוצים לצפות בטכנולוגית סרטים מגניבה הם היו קופצים לחנות הווידיאו הקרובה לביתם. משחקים אינם צריכים להיות מבוססים על איזה דברים מגניבים המתכנתים יכולים להראות לשחקן, אלא על מה השחקן יכול לעשות עם היצירה של המתכנת.

יצא לכם פעם לבקר בספריית ווידיאו, לבהות במדפי הסרטים ולתהות מי הם אותם אנשים עצובים שצופים בכל הזבל שאפשר למצוא שם? אם כן, כדי שתביטו במראה. לא מבינים? הרי לכם שיחה שהוקלטה בחשאי בסטודיו של החברה (צונזר בעקבות תשלום סמלי – אלוהים):
מתכנת א': המשחק החדש "לירות בחייזרים 7" הוא חוויה חסרת תקדים.
מתכנת ב': תוכלו לצפות בעשרות סרטונים מיותרים, ממוחזרים ואפילו משעממים!
מתכנת א': ואם תרצו לדלג עליהם...
מתכנת ב': תצטרכו לפוצץ את המחשב! מוההה! *צחוק מרושע ומתגלגל*.
זו קונספירציה נגדכם השחקנים. הגיע הזמן למרוד בתופעה.