פרק 2: הצפייה לגאולה

ויאמר אלוהים:

אחרי טור פתיחה מדהים, מרגש ומסחרר, הגיע הזמן להמשך המובטח: זהו הדיון הראשון בסדרה שתמשך לאורך שארית הבריאה, דיון מרגש ומותח, מחכים ומעודד. נושא הדיון הוא הרעיון המצחיק, השנון והמקורי ביותר שעלה על דעתנו... גבירותי ורבותי, קבלו את הדיון על ההייפ...
הייפ – מידע שהמתכנתים ואנשי יחסי הציבור המלווים אותם משחררים לציבור צמא הידע בכדי לעורר בהם ציפייה למשחק. ציפייה שתעורר בליבם התלהבות ותסיסה, במטרה לגרום להם לרכוש אותו ברגע שיגיע לחנויות ובזכות פלא ה"הזמנה מראש" אף לפני כן. ההייפ לרוב לובש צורה של תמונות, סרטונים, דמואים ובחורות שופעות חן וחזה בלבוש מינימאלי, העוטרות את הביתן של המשחק ב- E3.
הדובר הראשון, הוא שנון, הוא יורה בצרורות פנינים של חוכמות, קבלו את האיש והאגדה, Quazz!!!


ויאמר Quazz:

העיר, מקום גועש ומלא חיים. במקום רועש זה ביליתי אתמול בלילה עם חברי. הזמן עבר במשחקים וצחקוקים עד שבסופו של דבר הרעב השתלט על כולנו. התארגנו ללכת ודנו מה יהיה המאכל הנבחר. בעוד שאנוכי תמכתי באכילת שוקולד מריר עם פיסות של עגבניות מטוגנות, חברי הציע, תודה לאל (כלומר לי – אלוהים), ללכת פיצרייה מצוינת לא רחוק מהמקום בו ישבנו. התארגנו ללכת בזמן שחברי הרעיף על ראשינו תיאורים של גבינת המוצרלה המשובחת ועל התוספות הרבות והמגוונות. בדרך הוא לא שכח לדבר גם על הבסיס המוזהב של הפיצה ועל הניחוח הנפלא שלה. עד שהגענו לחנות הפיצה כבר הייתי רעב כפליים, התיאורים של חברי רק הוסיפו לטעם הנפלא של המאכל הפופולארי.

לא. לא ניתן לקנות משחקי מחשב בחנויות פיצה. משל זה בא לדמות את ההייפ הסובב את תעשיית המשחקים. לא רק שהייפ אינו דבר שלילי, הוא יוצר הנאה לקהילת הגיימרים ונחוץ לקיום התעשייה עצמה. את נקודה זו ברצוני להרחיב. חברות משחקים צריכות למכור משחקים. לצורך כך הן תולות בראשי חוצות תמונות של המשחק ויוצרות גל עצום של התלהבות הסוחף את כל מי שנקלע לדרכו. כך חברות המשחקים יכולות ליצור לעצמן במה ראויה, ובו זמנית ליצור התלהבות והנאה בקרב קהל המעריצים. אם תרצו בכך או לא, בלי הייפ התעשייה לא יכולה להתקיים. הייפ עוזר למשחקים למכור וגורם לתעשייה לזרום וליצור עניין חדש מדי יום. ההייפ מביא בסופו של דבר להצלחה המסחרית של משחקים, אותם אנו נמשכים לקנות. כמו כן ללא ההייפ אני וחברי ב- Igames היינו מובטלים (או אולי עושים משהו מועיל עם החיים – אלוהים).

יש לשאול האם אנו באמת רוצים שההייפ יעלם? בואו נעשה יחד בדיקה קצרה. קומו מהכיסא ושימו את ידיכם על הראש. נמצאים בתנוחה הנכונה? טוב מאוד. עכשיו הסתובבו בעיגול מספר פעמים בזמן שאתם עושים פרצופים מוזרים של ג'ון רומירו. נכון שזה היה משעשע? לאחר האתנחתה הקצרה הזו, פיתחו חלון חדש של Igames (פירסומת סמוייה – אלוהים) ומצאו את התמונה מ- Doom 3 בה המפלצת הענקית רוכנת מעל הענק. זו אחת התמונות הראשונות שפורסמו מהמשחק היפיפה. אני עוד זוכר את הרגע בו פתחתי אותו לראשונה על מחשבי ורעד אחז בכל גופי. אני אוהב את תעשיית המשחקים לא רק בגלל המשחקים עצמם אלא גם בגלל ההתלהבות שמקדימה אותם. היופי המדהים של המשחק אומנם לא משקף בהכרח את איכותו הסופית, אך היא נותנת לנו הגיימרים את ההנאה והריגוש לו אנו מצפים. תארו לכם אילו היינו מוותרים על התמונות, הבקרובים, הסרטונים והפרסומות של משחקים. תעשיית המשחקים הייתה שוממת וחסרת עניין. האם הייתם מאפשרים לדבר כזה לקרות? האם הייתם מקריבים את כל ההייפ תוך ייראה שהוא בסוף יבלבל ויסנוור את עינכם? אם כן, הבעיה היא לא בהייפ עצמו אלא בכם. כן, כן, האשמה אינה מוטלת על החברות המייצרות את ההייפ אלא על הקונים שאוכלים אותה. ההייפ לעולם אינו נותן שיקוף ראי מדויק של העומד להתרחש. משחקים לעולם יצאו שונים מאיך שהאוהדים ציפו ואפילו מאיך שהמתכנתים ציפו. זהו אחד הדברים היפים בתעשייה ובאומנות בכלל. כל עוד כלל הזהב חקוק במוחותינו לא ניתן להטעות אותנו או להוליך אותנו שולל. זכרו תמיד, את המשחק שופטים לפי הביקורת, ורק לפי הביקורת. עשיתם אחרת ורק אתם תוכלו לקחת אחריות על מעשיכם.

עדיין לא השתכנעתם? כנראה שהאכזבה מ- Daikatana עוד בוערת בליבכם, ואתם מקללים את היום ש- Team Fortress 2 הוכרז. זכרו שאלה רק מספר משחקים בין משחקים רבים שיצאו ואף הצליחו. לא כל הסוכריות טעימות, גם אם הן יפות, מצד שני רבים מהן כן וחבל לפספס אותם. המטרה של חברות השיווק היא לסנוור את עינינו ולהלהיט את ליבנו בשלל אמצעי הייפ שונים. אינני רואה סיבה להתנגד לקריאות הלב. ההייפ מסוגל להיות לעיתים לא פחות מהנה מהמשחק עצמו והצפייה מעוררת את התאבון. האם הייתם מוותרים על התמונות היפיפיות מ- Unreal 2? ההבטחות המרשימות מ- Star Wars: Galaxies? המקוריות המובטחת ב- Republic? אני לא הייתי עושה זאת לעולם. במקום להתלונן על האכזבה שההייפ יכול להנחיל, בואו נסתכל על הפן החיובי שלו, זה שמסוגל לגרום לנו לשמוח ולצהול בכל פעם שפיסת מידע חדשה מופצת על משחקנו האהוב ומביאה אור לחיינו. מה היינו עושים בלי המידע השוטף, הסמים של תעשיית המשחקים, אלה הגורמים לנו להכנס מדי יום ל- Igames, ו*שיעול* אתרים שכנים *שיעול*?

אני מעיף מבט אל הקיר, הקנה של הרובה מכוון אל בין עיני. עם חיוך מרוח על השפתיים אני מושך את מבטי מהפוסטר של SoF2 חזרה לסך המחשב. השעון של Blizzard מתקתק באיטיות לאחור, רק עוד זמן מועט עד שנדע סוף סוף מהו המשחק הסודי של החברה. בזמן הקצר שנותר עד ההכרזה אני מקווה להספיק עוד לבדוק מספר תמונות חדשות מ- Judge Dredd Vs. Judge Death ואולי אף לקרוא ראיון עם מפתחי Republic. הייפ הוא הלב של התעשייה, והוא לא הולך להעלם . אז בואו נמהר בבקשה, אני רוצה ללכת לעיין בסרטון החדש של No One Lives Forever 2: A Spy In H.A.R.M.S. Way, כדאי גם לכם...