רקע: מלחמת הקונסולות הראשונות

תחילת שנות השמונים היו שנים סוערות בשוק משחקי הוידאו. בשוק השתוללו מלחמות בין החברות על הקונסולות השונות שלהן: האטארי 2600, המגנווקס אודיסאה, המאטל אינטליויז'ן והקולקו קולקוויז'ן. 1982 ו- 1983 סומנו כשנים בהם התמוטט השוק, כאשר במרכז ההתמוטטות היתה אטארי.

אטארי הוציאה משחקים מאכזבים שלא עמדו בתחזית המכירות, ניסתה לשווק מחשבים שנתפסו כצעצועים למרות שלא היו כאלה, נכנסה למשבר מניות חמור וההסכם שלה עם נינטנדו לשיווק הפאמיקום (לימים ה- NES) בארה"ב התמוטט. חברות משחקים רבות נסגרו בגלל הצפת השוק בקונסולות של חברות שונות. לאחר הפסדי ענק, וורנר נפטרה מאטארי ומכרה אותה.





פרק ראשון: התחלה חדשה – קונסולות ה- 8 ביט

1985

בשנת 1985 מנסה נינטנדו להיכנס לאמריקה אך נתקלת בהתנגדות מצד החנויות והרשתות שלא מוכנות לשמוע עוד על קונסולות משחקי וידאו. נינטנדו עושה ניסיון שיווקי תקדימי בניו-יורק ומתחייבת לקנות בחזרה כל קונסולה שלא תצליח תימכר. משחקים חזקים מהארקייד כמו דונקי קונג ופופאיי הפכו את הניסיון להצלחה מסחררת.

1986

בעקבות כך, מערכת הבידור של נינטנדו (Nintendo Entertainment System) או ה- NES, הפכה לשם דבר באמריקה לאחר כניסת המערכת לשיווק בכל שאר ארה"ב ב- 1986 כשהיא חמושה במשחק המהפכני סופר מאריו ברוס שהפך למקדם המכירות מספר אחת של המערכת.

באותה השנה, בעקבות הצלחתה האדירה של נינטנדו, נכנסה גם סגה לשוק עם הסגה מאסטר סיסטם. גם אטארי מנסה להיכנס שוב לשוק עם מערכת ה- 7800. אלא שנינטנדו מוכרת בארה"ב פי תשעה יותר קונסולות מכל מתחרותיה, ביפן שליטתה כמעט מוחלטת ורק באירופה המאסטר סיסטם נותנת פייט רציני ומצליחה להשתלט על נתח שוק משמעותי.
[Image_2]

1987

בשנת 1987 מוציאה נינטנדו משחקי מפתח כמו קיד איקרוס, מטרואיד ומעל כולם זלדה ובכך מבססת סופית את מעמדה כחברה המובילה בשוק. אטארי שוקעת וסגה מצליחה לחדור מעט יותר אם כי עדיין הרחק מאחורי נינטנדו.

הבעיה של סגה היא סבוכה, לכאורה היא הייתה צריכה לשלוט בשוק. המאסטר סיסטם מציגה עליונות טכנולוגית על פני ה- NES ורצים עליה כמה מלהיטי הארקייד החזקים ביותר של סגה כמו וונדר בוי, אלכס קיד ואאוטראן. אלא שסגה נכשלה בגיוס חברות משחקים שיפתחו למערכת שלה, היות ורובן ככולן חתמו כבר על ההסכמים הדרקוניים הידועים לשימצה של נינטנדו. תסביך ההגעה המאוחרת לשוק ירדוף את סגה עד סוף דרכה כיצרנית קונסולות והחל מהמערכת הבאה תהיה סגה תמיד החלוצה בהוצאת קונסולות חדשות, אלא שעם הצלחה חלקית בלבד.

NEC מוציאה באותה השנה קונסולה שמשווקת כקונסולת 16 ביט לעומת ה- NES והמסטר סיסטם שהן קונסולות 8 ביט. אלא שקונסולה זו הנקראת פיסי אנג'ין אינה אלא מערכת 8 ביט עם מעבד גרפי חזק של 16 ביט.

1989

בשנת 1989 משיקה נינטנדו קונסולה ניידת חדשה. הנינטנדו גיימבוי מגיע עם המשחק הממכר טטריס והופך להיות להיט מיידי. למרות מסך המונוכרום הקטן של המערכת שמציג 4 גווני אפור בלבד, היא נמכרת בהיסטריה בעיקר בזכות משחקים מצויינים כמו סופר מאריו לנד.

באותה השנה משיקה נק את קונסולת ה"16 ביט" שלה בארה"ב תחת השם טורבו גראפיקס ומציעה גם לראשונה כונן סידי שמאפשר להריץ משחקים על דיסקים.



פרק שני: תחילת שנות התשעים ומערכות ה- 16 ביט

1989 הייתה גם השנה שבה סגה הציגה לעולם את קונסולת ה- 16 ביט הראשונה, המגה דרייב. לאחר הצלחה חלקית בלבד ביפן, החל שיווק המגה דרייב בארה"ב תחת השם ג'נסיס. המערכת היוותה שיפור משמעותי מבחינת גרפיקה וסאונד על פני כל שאר המערכות בשוק ושווקה כמי שמסוגלת להציג גירסאות מושלמות של משחקים מאולמות הארקייד. כדי להוכיח זאת, הגיע עם המערכת המשחק אלטרד ביסט שהיה להיט ארקייד ענק. המערכת לא איכזבה והמכירות השתפרו מאד לעומת המכירות של המאסטר סיסטם.

באותה השנה הציגה אטארי את מכשיר ה- 16 ביט הנייד הראשון, האטארי לינקס. כשהוא מציג גרפיקה צבעונית ומעבד חזק יותר מזה של הנינטנדו גיימבוי, אטארי החלה לתמוך במכשיר החדש בכל כובד משקלה והוציאה אליו גירסאות של משחקי ה- 7800 ומשחקי ארקייד כמו טוקי שהיה המרה קרובה מאד למשחק הארקייד המקורי (שלא כמו גירסאת המגה דרייב המאכזבת). עם זאת המערכת לא הצליחה להמריא בין היתר בגלל שמועות על כך שאטארי מתכוונת בקרוב להפסיק את תמיכתה במכשיר.

1990

שנת 1990 הייתה שנה טובה לנינטנדו. הלהיט הגדול ביותר של נינטנדו אי פעם, סופר מאריו ברוס 3 יצא, ולמרות תחרות מצד הטורבו גראפיקס והמגה דרייב זו הייתה השנה הטובה ביותר ל- NES. ביפן השיקה נינטנדו את ספינת הדגל החדשה שלה: קונסולת ה- 16 ביט הסופר NES שאיתו יצא גם המשחק סופר מאריו וורלד. המערכת החדשה הציגה לראשונה אפקטים גרפיים של זומים ו- 3D ובכך עלתה ברוב יכולותיה על הסגה מגה דרייב.

בשנה זו הוצגה לראשונה גם קונסולת ה- 16 ביט המהפכנית של SNK. בזכות מעבדי משנה חזקים, הציג הניאו גיאו יכולות גרפיות וסאונד בכמה רמות מעל אלו של הסופר נינטנדו והמגה דרייב ולמעשה היווה גירסה ביתית של פלטפורמת הארקייד החדשה של SNK. כל משחק שיצא לאולמות המשחקים יצא גם בגירסה מושלמת למערכת הניאו גיאו. המערכת המדהימה הזאת, שמשחקים עליה יוצאים אפילו היום, עשור וחצי אחרי השקתה, הייתה עם חיסרון אחד גדול והוא המחיר. הקונסולה האימתנית הזאת עלתה עם השקתה 400$ (ביחס למחירי הג'נסיס והסופר נינטנדו שהיו בסביבות ה- 250$) ומחיר זה נשאר קבוע במשך זמן רב לעומת הקונסולות המתחרות שהוזלו תוך תקופה קצרה יחסית. יתר על כן, כל משחק לניאו גיאו עלה כ- 250$ ולעיתים אף יותר!

בשנה זו המשיכה סגה את תמיכתה במגה דרייב עם להיטי ארקייד כמו אפטר ברנר 2, איסוואט ומה שזכה למשחק השנה על פי מגזינים רבים: גירסה אקסקלוסיבית למגה דרייב ברמת ארקייד פרפקט של סטריידר מבית קאפקום.

נק המשיכה בתמיכתה בטורבו גרפיקס והוציאה גירסה ניידת של הקונסולה שפעלה באמצעות מתאם מיוחד גם כטלויזיה ניידת. הטורבו אקספרס קיבל את אותם מחסניות המשחק של אחיו הנייח והציג לראשונה תאימות מושלמת בין קונסולה ניידת לקונסולה נייחת.


1991

בשנת 1991 הושק הסופר נינטנדו בארה"ב, אלא שהוא נתקל בקשיים מול הג'נסיס המבוססת ומול ה... NES. רבים בחרו שלא לשדרג את ה- NES הישן והאהוב למערכת החדשה והיקרה רק בגלל משחק אחד מוצלח שרץ באותו זמן על הסופר נינטנדו (סופר מאריו וורלד).

סגה יצאה עם סוניק הקיפוד שהיה הצלחה מדהימה וביסס את הג'נסיס כקונסולה המתחרה הגדולה והרצינית ביותר מול הסופר נינטנדו. סוניק הציג גרפיקה ברמה גבוהה ומהירות משחק שלא הייתה מוכרת עד כה ושהציגה היטב את ביצועיה של הג'נסיס (מגה דרייב).

במקביל להכרזתה של סגה על כונן סידי מתקרב למגה דרייב, הכריזה גם נינטנדו בשיתוף עם חברת סוני על הוצאת כונן סידי לסופר נינטנדו.

באותה השנה אטארי הכריזה על פרוייקט פנתר, קונסולת 32 ביט שאמורה להתחרות בסגה ובנינטנדו. לימים שונה השם ליגואר והקונסולה הייתה ההופעה האחרונה של אטארי בשוק הקונסולות.

בשנה זו הוציאה סגה את מערכת ה- 8 ביט הניידת שלה שכוונה לנגוס מנתח השוק העצום של הנינטנדו גיימבוי. הקונסולה שנשאה את השם הלא מקורי גיימגיר הייתה צבעונית לעומת האפרוריות של הגיימבוי ומבחינת ביצועים הייתה למעשה מסטר סיסטם ניידת. אלא שהגיימגיר זכה להצלחה מוגבלת בלבד בגלל תג מחיר גבוה יותר מהגיימבוי ותחלופת סוללות גבוהה מאד (6 סוללות הספיקו לכ 3 שעות משחק לעומת 4 סוללות בגיימבוי שהספיקו לכ 10 שעות).


1992

1992 הייתה שנה טובה לסגה. למרות הסכמים דרקוניים שכבלו חברות רבות לנינטנדו, הבינו השמות הגדולים כמו קונאמי וקאפקום שהסגה מגה דרייב היא כוח שאסור להתעלם ממנו. הם הכריזו על הוצאת גירסאות של משחקיהם הטובים ביותר למגה דרייב: מגה מן וסטריט פייטר של קאפקום וקונטרה וקאסטלוואניה של קונאמי.

בשנה זו יצאו שני להיטים ענקיים למגה דרייב: סטריטס אוף רייג' 2 המדהים וסוניק 2 המהפכני שהיו ללהיטים ענקיים.

בשנה זו הוציאה סגה את כונן הסידי שלה לג'נסיס בשם המחייב סגה סידי ושהציג גרפיקה משופרת ויכולות סאונד ברמה גבוהה מאד. נינטנדו, לעומתה, הפסיקה את שיתוף הפעולה שלה עם סוני לפיתוח כונן דומה לסופר נינטנדו בגלל חילוקי דיעות על שיעורי הרווחים ביניהם ממכירת הדיסקים לקונסולה המשותפת. נינטנדו חתמה עם פיליפס והכריזה שוב על כונן סידי לסופר נינטנדו שיהיה תואם עם מערכת ה- CDi של פיליפס.

סוני השלימה כמה כותרים אחרונים שהיו בפיתוח לסופר נינטנדו, אמרה שלום ולא להתראות, והחלה לפתח על בסיס הטכנולוגיה שכבר הייתה קיימת אצלה קונסולה חדשה שתהיה מבוססת אך ורק על משחקי סידי. קונסולה עתידית זו, שלימים תיקרא פלייסטיישן, תהפוך להיות אחת מאבני הדרך החשובות ביותר בתעשיית משחקי הוידאו.