אקו הדולפין היה משחק כל כך ייחודי שבהתחלה ממש שנאתי אותו, כמו שלימדו אותנו לשנוא כל דבר שונה. עד אז משחק טוב היה בעיני משחק מכות כמו Streets of Rage_PC" class="Green">Rage או משחק פלטפורמות כמו Sonic the Hedgehog. מנכ"ל סגה דאז, טום קלינסקי, אהב את השם אקו הדולפין, הוא אמר שזה שם מצויין כי הוא קליט והוא באותה תבנית כמו סוניק הקיפוד.

בניגוד לסוניק, הדמות אותה משחקים במשחקי אקו אינה חיה שעברה האנשה ברוטלית בסגנון הריטושים של וולט דיסני. אקו הוא משחק "ניו-אייג'", אתה משחק שם דולפין אמיתי שלשם שינוי לא קופץ מפלטפורמה אחת לשניה תוך כדי השמעת צליל מעצבן כדי שכולם ידעו שקפצת (שוב ושוב ושוב...).

הדולפין שלך הוא אמיתי, פרופורציונלי, והמשחק מתרחש בסביבתם הטבעית של הדולפינים: האוקיינוס הפתוח. משחקי אקו מאז המשחק הראשון שיצא למגה דרייב ב- 1992 הציגו גרפיקה מדהימה ותקדימית לזמנם. הרקעים היו מהממים ותבנית האדמה, הסלעים והצמחים מתחת לפני המים נראים עד היום ממש מציאותיים. אבל כל אלו הם כאין וכאפס לעומת הספרייטים של היצורים השונים כמו כרישים, לוויתנים, דגים ומעל כולם, הדולפינים עצמם שקיבלו אנימצייה מצויינת ומשכנעת.

סגה החליטה להגביר את רמת המציאות של המשחק עד לגבולות היכולת הטכנית של המגה דרייב. הריאליזציה הקיצונית הזאת (אם כי הכל יחסי) לא פסחה על השליטה באקו שהיא באמת ברמה גבוהה מאד ואם אינה מדוייקת לפעמים אז אני מעדיף להאמין שזה נובע מהסימולציה של הסביבה התת מימית של המשחק ולא בגלל אף סיבה אחרת.

המוסיקה של משחקי אקו היא אופרה אחרת לגמרי ממה שהיינו רגילים עד כה ממשחקי וידאו. טיונים חדשניים (כן, גם לאחר 10 שנים) ומדהימים ביופיים שמשובצים באפקטים מצויינים של ספלאש המים וקריאות הסונאר של הדולפינים.

רוב המשחקים בסידרה יצאו למערכות ה- 8 וה 16 ביט של סגה והם מגיבים ונראים פחות או יותר באופן דומה, כאשר קיים כמובן יתרון ברור למשחקי ה- 16 ביט על אחיהם לקונסולות ה- 8 ביט. יתר על כן, שני המשחקים הראשונים והעיקריים: אקו הדולפין 1992 ואקו: גלי הזמן 1994 מאד קשורים אחד לשני מבחינה עלילתית, ויש אפילו כאלה שסבורים שגלי הזמן הוא למעשה הרחבה של המשחק הראשון ותו לא. האימפקט האמיתי של שני המשחקים הראשונים בסידרה הוא קו העלילה החזק. קצת קשה להגדיר את אקו בז'אנר מסויים, מרכיב חשוב בייחודה של הסידרה הזאת הוא השילוב המוצלח בין משחק תפקידים, יריות, פעולה ויש שיאמרו אף פלטפורמה (אולי כי תצוגת המשחק היא מהצד).

המשחק השלישי שיצא ב- 1995 הוא יותר קליל מקודמיו ומספר את סיפורו של אקו הצעיר שיוצא למסע הרבה פחות מורכב משני המשחקים הראשונים האפוקליפטיים משהו. אקו ג'וניור יצא בלעדית למגה דרייב ופסח, שלא כמו שני המשחקים הראשונים, על מערכות ה- 8 ביט של סגה: המסטר סיסטם והגירסה הניידת שלו הגיימגיר. החידוש בו היה שהוא איפשר לשחק שתי דמויות נוספות מלבד אקו: קיטני הלוויתן הקטלן וטארה הדולפינית. אקו ג'וניור הוא אמנם משחק שקהל היעד שלו הוא ילדים קטנים אך הוא מציג את הגרפיקה, האוירה והמוזיקה היפיפיה שמצאנו בשאר המשחקים בסידרה. זה משחק נטול אלימות, אפילו הכרישים והמדוזות לא מזיקים כאן לאקו וחבריו, כאן המשחק מורכב מפאזלים קלילים של זיהוי עצמים, יריות (סונאר) על קריסטלים, מציאת טבעות וכיוצא באלה.