לפני כשנה יצא ה- Eye toy לעולם. מן יצור שחום ודמוי מצלמה, שמתחבר בנוחיות ל- PS2 ומאפשר לשחקן להיכנס לתוך המשחק באופן פעיל. בנקודה זו אתם אמורים לפתוח את הפה בהשתאות ולתהות האם הגיעה הישועה של הגיימרים? האם הטכנולוגיה סוף כל סוף באה לקראתנו עם מוצר של מציאות מדומה? אז זהו.. שלא. המשחקים ששולבו יחד עם ה- Eye toy, הינם משחקים פשוטים, וחלק יגידו מטופשים למדי, שלא מציעים שום חידוש טכנולוגי פרט לעובדה שהחלק הפעיל הוא לא רק האגודלים.

אבל אנחנו לא כאן כדי לדבר על ה- Eye toy. לא ולא. אנחנו כאן כדי לדבר על המוצר החדש מבית BHV, ה- Camgoo. בדומה לכוכב נולד, תופעת ה- Eye toy , באופן שנשגב מבינתי, הפכה ללהיט, ומיליוני בעלי PS2 מצאו את עצמם מפזזים מול הטלוויזיה ומנופפים בידיהם באופן כל כך אלים שהיו גורמים לסבא להיכנס להלם קרב. כאן BHV נכנסת לתמונה. "למה שרק משתמשי PS2 יזכו לעשות תנועות חסרות הגיון? מדוע רק הם זוכים למבט תדהמה כשאמא/האישה/הילדים/הפורץ נכנסים דרך הדלת ומוצאים אדם מקפץ להנאתו מול הטלוויזיה?" והוציאו את Camgoo.

ה-Camgoo היא למעשה טכנולוגיה שפותחה למטרה בלעדית אחת, והיא לערב את השחקן במשחק. מצלמה המתחברת ל- PC בעזרת חיבור USB, מצלמת את השחקן, מחשבת את גופו ותנועותיו ביחס לעצמים על המרקע ומציגה את החוויה האינטראקטיבית האולטימטיבית.
מה שונה מה- Eye toy, גברתי שואלת? ובכן, Camgoo מאפשרת לכם להשתמש בכל מצלמה שמחוברת לכם למחשב במקום לכפות עליכם מצלמה מסוימת.

למרות זאת, Camgoo נמכר בשתי חבילות:
האחת היא חבילת המשחקים הסטנדרטית , המכילה שישה משחקים, וחברתה השנייה היא חבילת המצלמה, בה אתם מקבלים, בנוסף לששת המשחקים, מצלמת Philips מתקדמת שלבדה שווה בסביבות 30 יורו(!). בשתי החבילות המשחקים זהים: Treasure Trouble, Pixie Presents, Cam Kong, Beatmaster, Keepie Uppie ו- Box a Bot.

נדדתי להרצליה, למשרדי חברת קילומבו מולטימדיה בע"מ, ופגשתי את חגי כץ, מנהל המוצר, שהראה לי את המשחקים השונים של Camgoo. הרגשתי טיפה לחוץ, מאחר וציפו ממני לפזז לי בבניין היי טק, הרי השומר בכניסה יחשוד אם הוא יראה אותי יוצא עם פנים סמוקות ושיער סתור. לפני שהתחלנו בהדגמה, חגי הזהיר אותי שמה שאני עומד לראות זו גרסת בטא, וייתכן ולא יהיה אפשר לצאת מהתוכנה (לא מומלץ לקלסטרופובים).

לאחר שהמצלמה סיימה להתאים את עצמה לתנאי התאורה שבחדר, חגי הנחה אותי לאורך הכפתורים שעל המסך. בכדי להפעיל לחצן, אתם יכולים להשתמש באיבר לבחירתכם, או בעכבר ובמקלדת, לפחות גמישים מבינכם.

התחלנו עם משחק המכונה בשם Beatmaster, ובו אתם בוחרים סגנון מוזיקה מהרשימה (רוק, היפ-הופ, פופ וכו') ומשתמשים בידיים (ובמרפקים, לאלימים שבינינו) כדי להכות ברמקולים, הממוקמים בכל אחת מארבעת הפינות שעל המסך בדיוק כאשר הסמל המוזיקלי, שצץ לו ממרכז המסך, פוגע ברמקול. התוצאה היא צליל בודד, שיחד עם שאר הסמלים שמתרוצצים באופן אקראי לרמקולים, יוצרים שיר שרק המיומנים יזכו לשמוע אותו בשלמותו.

לאחר מכן המשכנו לשחק ב- Box a Bot, משחק חביב לפריקת עצבים, בו אתם חובטים ברובוטים שמשגרים את עצמם לפלטפורמות, שגם הן ממוקמות בכל אחת מארבעת הפינות במסך. עד כמה פשוט שזה נשמע, יש כמה סיבוכים – לא כל הרובוטים רעים, וכמו ברוב המשחקים, יורדות לכם נקודות על מעיכת רובוט ידידותי שנפח את נשמתו על ידי תנועה לא זהירה של יד שמאל.